|
מעגל כתיבתה השירית של סימה גלאור, משוררת קשובה
וצלולה, ההולך ומתרחב מספר לספר.
משירה לירית אישית בספר שיריה הראשון עידן אחר
(1999), שירה מתבוננת הגותית בספרה השני מחול
הרוח(2002) עולה בספרה השלישי שביל הפרפר תנופת
שירית גדולה בשירים ארוכים ובשורות רחבות, המקיפות
במבט בוטח אחר, נופים מיתיים אוניברסאליים עם נופים
ישראלים מקומיים בני הזמן.
סימה גלאור היא משוררת ותיקה, שזכתה לשבחים עוד מפיו
של ישראל זמורה, עורך מחברות לספרות, שכתב בשעתו כי
שיריה מצטיינים בעדינות חזקה, מראות מקוריים, ניב
נקי ואמיתי. סגולות שיריות אלה עמדו לה מאז, ואף
העמיקה כפי שבה לביטוי בספרה האחרון שביל הפרפר .
בשבילים בהם עברתי - נהר של אכזבות
וכמה חלומות כבויים, נחים ברמץ מדורות.
|
כשאפנה מבט לאחור
בציר הזמן והאור
ביתי עומד לצד הדרך
שביל מוביל אל המדרון
והלאה - שדה חיטה פתוח לשקיעות
רחב ידים ורחוף.
|
היער העתיק, המוריק באינספור גוונים
מלמדנו את עושר חייו.
שוכן בחבל ארץ פראי על פני האדמה
לחופו של השקט
|
רק הסהר
בדומיה רווית-אור
כהרגלו
האיר חורש נטוש
|
כי הסליחה היא
בת שיר אהובה
אשר תשוב לעת ערב
להיאסף בין הדפים
|
קני הסוף ושיחי הרדוף
בגדות הנחל
אוהבים את נשיבת הרוח
בלילות סתו.
|
ראיתי חופים ללא שם
קצה יבשה הטובל במים.
בן- היום הזה, כפתחו של גן עדן.
ספון סלעי בזלת ורדים, רוחצים בגלים
|
רוח דרומית העלתה
עלים חדשים של פריחה
שאך זה נולדו.
|
התישא רוח הים
את לחני הפרחים המופלאים
המתנגנים במיתרי הנצח,
שטבעם להרחיק את מצוקות
|
|
|
אני לא מבין!
אמרו לי "תחשוב
SUBTEXT" ובאמת
חשבתי!
שלמנאסר לא מבין
מדוע פיתרו אותו
מסרט הוליווידי
עטור תקציב.
הערת הכותב:
אולי בגלל שהוא
חשב על
אצטרובלים בזמן
שיגול אישה
ערומה. |
|
