[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי סילקי סול
רוב האנשים כותבים בחלק הזה ציניות מתחכמת, הומור
מדהים או סתם תצוגה כלשהיא של כשרונם הספרותי. לא
אני. אני מעדיף את האמת.

בכל פעם שאני כותב משהו, אני מרגיש שחתיכה ממני,
חתיכה מהלב שלי, נכנסת אל תוך הכתוב. זו כל מהות
הכתיבה שלי. בכל אחד מהסיפורים שלי יש חלק ממני.
מי שיסתכל מקרוב יוכל לתפוס אספקטים, אבל אף פעם לא
את התמונה השלמה.

אם נגעתי בכם, אנא הגיבו. זה מעודד אותי קצת
כשעצוב...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ואכן, בר רפאלי, הייתה שם, בשר ודם, יושבת וקוראת בעיתון.
שאלתי את עצמי אם בר רפאלי מחפשת מודעות על עצמה, אבל לא היה
לי זמן להרהר בזה. התקרבתי אט אט, ופתאום נעתקה נשימתי...

השמש עמדה במלואה מול חלוני. לא חשבתי שראיתי אותה כך אי פעם.
היא נראתה כה גדולה, שמחה ומאירה ודרך הדמעות יכולתי לראות
קשת. קשת יפה, חייכנית, עם שבעה צבעים זוהרים. חייכתי. אבל
הדמעות המשיכו לרדת. חייכתי כי ידעתי שזה הסוף. לפחות סוף ימי
יהיה יום יפה.

השטן ישב על ספסל בגינה הציבורית שליד הבית שלי. הוא היה די
שקט, נהנה מהאוויר של אחר הצהריים בגינה, והסתכל על העוברים
והשבים. השטן לא נראה בכלל כמו בציורים, שמתארים אותו כשד אדום
וענק עם זנב ארוך, קלשון, רגליים שעירות וקרניים. לא היו לו
בכלל כלי נשק, רק ארנ

כשהייתי בכיתה ב', איזה ילד אחד מכיתה ו' ירד עליי ואמר לי
שבטבלת האבולוציה אני נמצא בין הגבינה לטוסטר. פשוט ככה. אני
הבנתי שהוא מתכוון שמוח הוא לא הצד החזק שלי, אבל לקחתי את מה
שהוא אמר ממש ברצינות כי הוא היה בכיתה ו'.

היא הרגישה כל כך מכוערת ליד כל הכוסיות שעברו בסך בשביל הגישה
אל בית הספר, רצות אל החברים הי"בניקים שלהן עם האופנוע המרשים
והחיוך הרברבני של תלמידי התיכון. כי כך זה תמיד. אלוהים מוצא
דרכים מוזרות להתעלל ביצורים שהעזו לחרוג...

אורי עיסה את איברו בהתחלה לאט ולאחר מכן מהר יותר בנוזל האדום
הכהה, בעיניים עצומות והתנשפויות. שותפו לחדר היה מהופנט
לחלוטין מהמראה. זה היה כל כך מחליא, אם זאת... אי אפשר היה
להפסיק להסתכל.

ברוך השם שהייתי בכיתת משחק ארבע שנים. הבכי שלי מתחזק, אבל זה
אמיתי. זה בגלל עוז. היד שלו עוברת על פניי, מוחה כל דמעה,
גורמת לי לחשוב על עולם טוב יותר, הוגן יותר. מגיע לו יותר
מהפרחות של השכבה. אבל לא... זה בחיים לא יקרה. בעולם תקני הוא
היה מנשק אותי עכשיו


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
תראה. אנחנו יוצאים כבר ארבעה חודשים, ראובן. רוני, סליחה,
אני... לא מרוכזת כל כך. מצטערת. בכל מקרה... אממ... אתה בחור
נורא נחמד, באמת. אתה מקסים, אתה חמוד, אתה מתקשר בזמן ולא
מאחר לשום מקום... אבל... איך אני מנסחת את זה... יש לך זין
קטן.




עיוות של
הפרהיסטוריה #1




...ואז אחד
מהאנשים
הקדמונים מצא
סלע עגול וחלק
בצורה מושלמת,
והוא בטעות אמר
את המילה
הראשונה שנאמרה
אי פעם, וזה היה
"גלגל", ומאז
קוראים לזה
גלגל.


תרומה לבמה





יוצר מס' 11491. בבמה מאז 21/3/02 0:50

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסילקי סול
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה