|
וכל מי ששאלתי זאת בהיותי קטנה,
הסב ראשו ולא ענה,
או לא ידע את התשובה.
אך כעת, אתה ודאי יודע.
|
זכרת את יום-הולדתי
פינקת אותי במתנות
זכרת שמלאו לנו חודש ימים
הבאת לי זר חבצלות
|
לפעמים הדמעות הן רק מים
והצחוק הוא רק הד מתרחק
לפעמים תכול הים הוא רק השתקפות
לפעמים המוות צוחק
|
משב רוח מדריכני בדרכי
מלווה צעדים ופסיעות
סוחף אותי הלאה, משכיח, מוחק
מותיר בי שברי זיכרונות
|
את כתמי הדם שעל בגדי ניתן יהיה לכבס
רחצתי מעל גופי את הדם והזוהמה
|
קרני האור נשפכות על גופך,
כפי שאתה תישפך על גופי.
ואני כמהה אליך, אל גופך
משתוקקת לטעום שוב את טעם איברך.
|
|
|
לא שולח שום
לחם. שימותו
מרעב הזונות.
- פינת האנטיפת,
מוגש בחסות שפן
קטן והאגודה
הבינלאומית
לחארות. |
|
