ביום שאחרי המילניום קמתי בארבע אחה"צ. לא היו לי בגדים מנייר
כסף, ואת הקפה שלי שתיתי מספל זכוכית, עם קפה טחון כזה-ולא
משום קפסולה. בזמן ששתיתי אותו ישבתי במרפסת. למרות שכבר היה
ארבע אחר הצהרים
היום במסדרון, עוברת לידו בדרך לכיתה. כרגיל, מצמצמת עצמי
לאין. מנסה להפוך למספר יודע כל, הבלתי נראה, שתמיד שאפתי
להיות לידו. זאת שיודעת את כל סודותיו, שעוזרת לו עם החיים.
מישהו מוכן
להסביר לי מה
עושה הבחור
הצעיר הזה בלוגו
של הבמה שגורם
לו להיות בכזו
אקסטזה?
אמא של הבחור
הצעיר מנסה
להבין לאן הולך
הבן שלה בלילות
ומה הוא עושה
בדיוק...
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
