|
 239422396
נולדה בארץ לפני מעט מאוד שנים (ב1990). לא הוכיחה
לעולם שום דבר. לא שינתה שום דבר. כותבת בעיקר
סיפורים קצרים ושירים.
זקן ארוך ומתחתיו עור מקומט ושזוף. אדם בגובה השני מטר ומשהו
ניצב מולי, עם חיוך מכושף ועיניים שכולן שלג לבן שקוף. "שלום
בחור", אותו איש פתח את פיו באיטיות. "שלום", ניסתי לשחזר את
צורת הדיבור שלו. "ברוך הבא נערי".
|
רצתי לתוך המכונית המזדקנת שלי ונסעתי אחרי שניידר. כשאני נזכר
בזה עכשיו, אני לא יכול להבין על מה בדיוק חשבתי, נדמה לי שעל
כלום. הטיפטוף התחזק ולא ראיתי בדיוק לאן אני נוסע. אבל משהו
בי ידע בדיוק לאיזה דרך לפנות.
|
להב חד מזערי קורע עוד רשת בעור ואחריה עוד אחת, בתנועה חדה
הוצאתי את המחט, ומתחתיה הייתה חבויה טיפת דם. היא נפלה למטען
בהילוך איטי, ברגעים שהיא מתנפצת ונספגת במים עברו בראשי אין
סוף מחשבות, סקירה של כולן מאל"ף עד תף.
|
שגעון קטן של אחר הצהריים והיא איי שם מדממת למותה. פתאום
המחשבות הנוראיות התחילו להתערבב בראשי. תחילה חשבתי להתאבד,
להעניש את עצמי בדרך הקצרה ביותר, לאחר מכן הגעתי למסקנה
שהתאבדות בשבילי היא רק מתנה, שאין היא מגיעה לי.
|
פתאום הוא צועק,
אל השמיים זועק.
תולש את שערותיו מראשו.
כדיבוק שנשאר בו.
|
מפחדת
לקום יום אחד
אתה -
אינך שם.
|
|
|
"גם לכתוב 'סוף'
בסוף זה מיותר"
מתוך הספר:
"מאה משפטים
במתיים ששינו את
פני ההיטוריה" |
|
