[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שובי שולברג

me and the muse

 nocturnal

what can i say, i'm a sucker for feelings




לרשימת יצירות השירה החדשות
באמת נגמרה תקופה? כי אני לא שמתי לב
חזרה בהיסטוריה קרע בזמן
הגוף מתכלה אך הנפש זוחלת בכיוון ההפוך
להיאחז בקירות הבטוחים, בעור החלק
בחום, בשומן המרפד חלומות ילדות
לפני שבדידות קשה וכואבת תעטוף הכל.

כמיהה
בתוך צינור הומה אדם
צלילי מילים ומיתרים
עשן הסיגריות מתערבל כמו גלים במים
אני שוחה בים של געגועים אי שם
במקום שבו אף אחד אף פעם לא לבד
עם כוס קפה ואלכוהול ביד

כמיהה
המשך לסיפור שלי ושל א'

בדידות
דיכאון קיומי

בדידות
משהו שלא שייך לי הולך לכיוון
של משהו שהוא אדום כמו דם,
מישהו שלא אוהב אותי הולך הפוך
ממשהו שהוא אדום כמו דם,

אהבה
להיות בליטה זה יותר שווה מלהיות מישור, כי
ככה אמרתי לעצמי אתמול, כשלבשתי
את שמלתי האדומה-אדומה, עם כפתור
זהב אחד.

געגוע
כל תזוזה כמכת מגלב
כל נשימה כצביטה בלב
כל מבט מרחיק אלף מילין
גוף מגוף אוהב.

אכזבה
מתוך סדרת שירים באותו הנושא.

אהבה
איני אוהבת אותו, לא איני
כבר כיליתי בו כל תשוקותיי
ולילות שביליתי בחברת חלומו

אהבה
אני וא', א' ואני... לא ברור אם כל זה אמיתי...

גורל
בין מה שאני רוצה להיות ומה שאני יש גבול דק
אני רואה בטלוויזיה דמויות יפות ולא רק
חולמת על צהוב וגיטרות נשברות בעולם מאובק
העולם נקרע, אדום, נוזל כמו זירה של משחק

כעס
קירות דקיקים שמקיפים אותה כמו גולם של פרפר
ואפור של שמיים שיורד עליה כמו גשם
הטירוף מחלחל אל גוף שנושם עכשיו

שומעת איזה ג'ף באקלי שמת
"הללויה, הללויה"
שיר הלל לכל השעות המתות של הלילה
כשהגוף כואב והנשימה איטית

אכזבה
תמיד חשבתי
שרוח הנעורים תטרוף את חיי
כגל גאות של רגשות ויצרים וגילויים
אך נוכחתי לגלות כי הרוח פסקה מלנשוב
והאוויר עומד מת כמו המבט בשעות הקטנות של הלילה.

ייסורים
טביעות רגליי בלי קול מופיעות על החול המלוכלך
האוויר כמו נלקח ממני בעוד כולם מסתכלים
בעולם הזה כבר אין צבעים, רק אנשים צוחקים
ואני ביניהם, רצה למרחקי מרחקים.

צמד שירים
זה כמו בית של סבתא, אני חושבת
אז בירושלים, עם הרדוף בחצר
כשהכל היה עשוי מעץ ולא מפלסטיק
ולמרק היה טעם של סיר.

עצב
ועכשיו בטלה גדולה תיפול עליי
יש אנשים שרואים בזה ברכה
ואולי גם אני, אך כשאני רוצה אין זה בא
וכשזה בא אינני רוצה.

ירושלים בחורף זה לא משחק
רוח כמו מים חודרת עמוק
משב חם ואז חשיכה מצמררת
יקיצה מתוך שינה תפלה

כל פעם שהתפרצת ולא נתת לי לבכות
כל פעם שצעקת והערת את הדמעות

כעס
כל לילה יוצאת מבין הצללים
באמתחתה סיפורי מלחמה קשים
ראש אדום, ראש בוער ואש ברגליים
היא רצה, רצה וטורפת אנשים
מסיכה ענקית, אדומה ומאומללת
על פניה לעולם תישאר

ארוטי

כעס
השביל הארוך חצוב הדמעות, אני
הולכת בכיוונו של הסוף,
השמיים לבנים כסופים לא מזמינים
ודמותי משתלבת בקיר הכתובות.

ערפילי
פיצוצים אלמוניים באמצע הלילה השחור
אני חושבת אולי הגיעו החיים לשכונה
תפאורה צפויה לחיים נמוגים

ושוב המוזיקה מתנגנת אך ורק בשבילי
יוצרת בי געגועים למשהו שלא היה
ויש הדים, שהם שומעים יחד איתי

יחסים
נכתב בעת סדנת כתיבה ("כתובת " למי שמעוניין)

מצב
מבט למעלה אל שמש צורבת מדם
ברחוב הצהוב אי שם
שם נתהלך בסופו של דבר, שם נחיה ושם נבער
בצילם של בניינים למודי שנים
רמזורים, תמרורים ותמרות עשן.

מקבר
היי, זאת אני שם יושבת ומספרת סיפורי אגדות
מול קהל מרותק, עיניים ופיות פעורים לרווחה
מקסימה את כולם בתנועות וצורות ושירת פרפרים
בצבעי הטירוף מחוללת בין צללים אדירים

כמיהה
פרות רוקדות וואלס
ודגים דגים דייגים ברשת.

בדידות
אני חושבת, זאת אומרת
אני מפליגה לעולם אחר

כמיהה
כבר שנים שעיני נמצאת על גבך
זמן רב מדי שאני מחפשת אותך
בכל יום מקווה שאולי אתה שם, מחכה
כאילו ידעת שהלב שלי בוכה.

הרגשה שחוזרת שוב ושוב

שואה
שישה מיליון בורות נפערים מתחתיי
שישה מיליון זרועות חונקות אותי
תופסות בבשר כל חי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
אני הולכת במדבר, הכל צהוב מסביב ויבש לי בפה וברגליים, השמיים
נורא כחולים ואין לי מים. אני הולכת כבר שעות, לפעמים במעגלים
ולפעמים ישר, לא רואה קצה לטירוף הזה.

בכל לילה אני חולמת שאני משהו אחר. אני רואה את עצמי כדמות
בסרט שלא נגמר, דמות יפייפיה וחכמה, דמות נאהבת. אני טווה
לעצמי חוטי עלילה, אהבה, חיים. יש אהוב, יש אהובה, יש נישואים
ויש ילדים. ובסוף יש רק מוות.


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
ארס l33t
אל היצירה
אני מנסה לחזור לעיצוב.


לרשימת יצירות הפלסטיקה החדשות
רדי-מייד
אל היצירה

אל היצירה
אי שם במגדל האופרה, מאחורי זכוכית שקופה ואטומה, ניצבת לה כלה
יפהפיה, בעלת שיער זהב- זוהי כלת הפלסטיק מתל אביב.

אל היצירה
למרות השם הכה בנאלי (למרות הטוויסט) זו הכותרת שמתאימה
מבחינתי ליצירה...
העולם בידיים של ילדה קטנה.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
עצמי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

אירוטיקה
אל היצירה
sexy!

דיגיטלי
אל היצירה
nightclubbing were nightclubbing

טבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה
מחלון בית קטן בנחלאות, דגל ישראל מציץ

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

אל היצירה
האחד והיחיד, הכושי של משפחת שולברג...

דיגיטלי
אל היצירה
נשיקה, עוד נשיקה, סתם נשיקה, אחת ממיליון שאני מחליפה עם
יוהאן שלי...

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה
כמו להקה של שחפים, הנערים האלו.
צולם בת"א, חוף המתופפים (אין לי מושג מה השם האמתי)

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה

אורבני
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
אל היצירה

אקריליק על קאנווס
אל היצירה

אקריליק על קאנווס
אל היצירה

אקריליק על קאנווס
אל היצירה

אקריליק על קאנווס
אל היצירה

על נייר
אל היצירה

סוריאליזם
אל היצירה

טכניקה מעורבת
אל היצירה

על נייר
אל היצירה

צבעי מים
אל היצירה

צבעי מים
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
אל היצירה
נסיון ליצירה בפוטושופ

קולאז'
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה
מנסה להעביר את הזמן בעבודה.

עיבוד ממוחשב
אל היצירה




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
שושנים הן
אדומות, סיגליות
הן כחולות, אני
אוהבת ספגטי,
רוצה להזדיין?

זאטוטה
פסיכודלית
בפיק-אפ ליינס,
לכבוד ט"ו באב.


תרומה לבמה





יוצר מס' 27903. בבמה מאז 13/11/03 22:47

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשובי שולברג
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה