|
יומן מסע אל אי שפיות זמנית - פרק א'.
בוקר אחד נקטע ריצוד המים בכנרת בפס לבן וזוהר.
לא בכל יום נחשף אי על אגם, ואני, שאיים מהלכים עלי קסם מיוחד,
נמצאתי בוהה ומנסה לפענח את עוצמת הרגע.
|
קיץ חם היה השנה. טסתי לאמסטרדם למלא מצברים. לשכוח מכל האטרף
הזה של החיים במדינה, להיות אנונימי לעצמי באיזה פאב קטן שלא
יודע פצמ"ר מהו. לפני שנסעתי מלאתי את חובתי, ירדתי לפרדס
והשחלתי את הניצנים לתוך בקבוקים. אני זוכר ששאלתי את עצמי עד
מתי יימשך הניסיון ה
|
"כמה עולה לטעום גלידה?" שאל רן
"שקל לכפית" מיהרה לפלוט לעברו וזיק של דינור בעיניה.
|
"מצוין" אמר הזקן "ואחרון חביב והוא הקובע, עליך להריח את הדג
ולהיות שלם עם עצמך".
|
פעם הייתי גדי קטן
שיצא אל השדה
|
|
|
כן, אני יודע
שזו צורת האמנות
הנחשבת ביותר
בימינו. הגסות
הזו, שהיא תמיד
הגדולה ביותר
האפשרית ושמושגת
במאמץ הקטן
ביותר
האפשרי...
ולא תאמינו כמה
שניסיתי לאהוב
את זה...
אבל פשוט לא
הצלחתי.
אחד שרצה להיות
סנוב של סלוגנים
קצרים. |
|
