|
ואני יושבת לידך בספסל בשכונה ובוכה כמו מטורפת, פורקת הכול.
מודה.
ולא בכיתי רק לידך. זה תמיד כאב לי וישב לי על הלב ולא כי אני
יותר מדי רגישה אלא בגלל שאני יותר מדי אוהבת אותך.
|
אז מה, מרגישה הקלה?
אושר? הכוכבים נפלו עלייך?
כי אני אישית כבר שכחתי את טעם דמעותיי...
|
|
|
אני חושבת שמשהו
חי באמבטיה
שלי... תראו,
עולות בועות,
אמאלה!
שושו. (וכן,
שושו מודעת
לעובדה שפלוצים
הם לא דבר חי.
אז מה?) |
|
