|
ענת.1990.חולת סמיילים.וכבשים.יאוי.ויפנים.
(לענת יש נטיות לאבד חפצים, אנשים ודפים. וגם ללחוץ
במקומות הלא נכונים ולגרום להרס. למשל, כשהיא בטעות
לוחצת על 'הורד' בדף של היצירות, ואז נדפקת.)
29.8.06
עשתה סדר בדף יוצר.
לפחות ניסתה לעשות.
והוסיפה גם.
שיט נו, על מי אני עובדת? אף פעם לא הייתי טובה
בלעשות סדר.
-7.5.07
אני חושבת שהיום שבו אני אסדר את הדף ואעלה יצירות
ואמחק, עוד רחוק.
דף מוזנח שלי.
אך אם אתה אכן סיריוס בלק, הרי שהתברכת בתאבון אינסופי. אם
הדבר הוא ברכה, כמובן.
לכן, בזמן שאת שארית הבוקר יעביר אדון בלק בעצלתיים, בין מצמוץ
עיניים לגזירת ציפורניים, יעמלו אנשיו על ארוחה נוספת, גדולה
אף יותר, ארוחת הצהריים.
|
בערב, מעדיף רמוס לופין היקר לצאת לטייל לאורך השדרות הירוקות,
הצנועות.
הוא מהרהר בנושאים חשובים ורבי מעלה. האחרון שבהם עסק במציאת
שיטות חדשות להרחקת מזיקים ביתיים הידועים בשמם המדעי -
'סיריוס בלק', בעיה רצינית.
|
כשהייתי קטן, הילדים בגן תמיד צחקו עליי, אז אמא אמרה לי לצחוק
עליהם בחזרה, ועשיתי את זה, כי אמא תמיד צודקת.
|
כשאנה הייתה ילדה קטנה, היה לה בית בובות גדול. גדול זה לא
מילה - הוא היה ענק!
אנה הכי אהבה לשחק בבית הבובות...
|
מעשה באישה אחת, לא צעירה במיוחד, סבתא לשניים, אם לומר את
האמת, שהייתה חובבת מיוחדת של תעופה.
הסיפור התרחש לפני כמה שנים טובות, עוד לפני המצאת המטוס.
|
הוא ישב בדד, על ראש המגדל הצפוני, הרוח נשבה בצדי גופו, אבל
לא היה לא אכפת.
|
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
