|
 "רגע אחד זה הייה שם, ברגע אחר זה נעלם.
רגע אחד אנחנו שם , ורגע אחר נעלמנו.
ואז הרכבת באה, ואתם
אתם נעלמים לנצח..."
אושו זן |
שולע
 
זהו הדפיוצר של שולה המכשפה
ברוכים הבאים !!!!
שולה היא הינה נערה מתבגרת עם בעיות זהות
היא חייה את חייה על בימת התאטרון
עוסקת בפולחן בובות של מכשפות בזמנה הפנוי...וכתיבה
בשעות המוזה שלה...
אתם מוזמנים להציץ ולהגיב!
שיהייה לכם יום טוף ותבקרו לעיתים קרובות
כי שולה היא מכשפה ...היא יודעת
ה-כ-ל...
חייחיחיחיחי
בין שתיי נקודות עובר רק קו ישר אחד" כן... היא יושבת ומהרהרת
על חייה
ואם בין שתיי הנקודות האלה ישנה תהום ,או גבעה?
|
ריח הבושם המתקתק שלה עדיין אופף את החדר, אבל היא כבר הלכה
כמו כולן. אמרתי לה שאני לא מסוגלת לישון עם מישהי באותה
המיטה, אז היא הלכה. זה התירוץ הקבוע שלי. לה, לכולן.
|
אם היא לא תבוא היום
היא לא תבוא גם מחר
הכל נגמר
לפני שהתחיל
|
אני אפילו לא צריכה לעצום את העיניים כדי להיזכר במבט שלך
אליי
אני מדמיינת אותך מולי
פרט...
|
תמו השתיקות
הירח ערום הלילה
הדמעות מספרות
לך הכל
רק הלילה
|
צעדים קטנים לאורך החוף
היא מרגישה בליבה את הסוף...
|
כבר יבשו עיניים מדמעות
והלב כבר לא יכול
|
עם רדת הלילה
פנס מאיר את קצה הרחוב
באור עמום צהבהב
עומדת ומחכה
|
גשם חזק ירד פה כל, הלילה E,C#M
יצאתי לחלון וראיתי, אותה E,A
עומדת שם לבד בלי ,מטריה E, C#M
נרטבת כולה לה לה לה
|
עכשיו כאילו כלום
והמים כה שקטים
מרחק שלך
|
רק היא הורגת אותי מבפנים הציפייה
הציפייה, לראות אותך
מרעידה בי מיתרים פנימיים המסתתרים בחדרי חדרים אולי בתוך הלב
|
"כושי קטן הלך לגן"...
זוכרים את המשפט הזה?
זהו. כאן מתחילה הגזענות שלי,
גיל 4 בערך.
|
אני כותבת לך את המכתב הזה
רגע אחד לפני שהדמעות חונקות לי את הגרון.
|
כמה ימים לפני שהקיץ נעלם
והחורף פושט בגדיו ומופיע כמנהגו בכל שנה,
קצת אחרי שהשנה מתחילה
יש לי את המנלכוליה שמופיעה פתאום.
|
!!הכי חזק
שמה לי את המוזיקה הכי רועשת והכי צווחנית שייש לי
כל השכנים כבר דופקים בדלת
אני לא שומעת..
|
|
|
למה מוחלים
לאנשים שהם
קלסטרופובים ולא
מוחלים לאנשים
שהם הומופבים? |
|
