|
לא רדיו, עכשיו לא, מטשטש את המבט ומנסה לרחף, לראות את הירוק
בענפיו, את השחור בשוליו. ההגה לפעמים קובע לבד להיכן הוא רוצה
לקחת אותנו, את ישנה לי מאחור ברגליים מקופלות, כאילו שנרדמת
ועוד מעט אקח אותך למיטה מבלי שתרגישי.
|
גם הלילה הוא ואני
נמשכים אל האור
ויוצאים לחפש אהבה
במסך האפור
|
משחקים קטנים בתוך החול
האקדח טעון
והראש צמוד
וכמה זה נעים ליפול
ללחוץ זה כל כך זול
|
היא יודעת את כל המילים
לכל השירים שאהבתי
|
אם זר קוצים כואב
זה מה שאת אוהבת
אלך אל המדבר ושם
אלמד לכאוב
|
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
