[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שושי זאב
לאט לאט, צעד צעד, ועוד כל מיני מילים בזוגות


אל היצירות בבמה האהובות על שושי זאבאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי שושי זאבאל היוצרים המעריכים את שושי זאב
יש לי כל כך הרבה להגיד, מעטים האנשים שנותנים לך
לדבר, מעטים יותר האנשים שבאמת מקשיבים..




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
פתאום התחשק לי לכתוב סיפור. הבעיה נוצרת כשהסיפורים מגיעים
בזמן לא מתאים, כשאין לך איך לכתוב אותם. מאות רבי מכר ירדו
לטמיון כי בחרו לצוץ במוחי בזמן שהייתי דווקא באוטובוס. אבל
היום החלטתי לכתוב סיפור, ובלי משים מצאתי את עצמי כותבת את
הסיפור שלנו.

זכרונות
בלב, כבר חשבתי על זה שאולי אולי, אם אני אזכה בבובה, היא תוכל
להיות חברה שלי, כי חוץ מיפתח ועמרי שהיו בנים לא ממש היו לי
חברות בגיל הזה, ואולי היא תוכל להיות אחותי, ובכל מקרה עם
הגודל שלה היא תוכל להיות שלי והיא לא תברח ממני כמו ילדים
רגילים.

עדיין יש לי את הקטע הזה. כשאני נכנסת הביתה, בעיקר כשחשוך או
כשאני לבד - ואני ישר נועלת את הדלת עם הבריח שלמעלה. מהר,
ותוך כדי שאני מחזיקה את הדלת ממש חזק כדי שאי אפשר יהיה לפתוח
אותה.

דיאלוג
לפני שבועיים זה שוב התחיל. כל שנה אותו סיפור.

הוא לקח אותי באוטו ונסע לחורשה שמאחורי הבניין הישן, איפה
שפעם הייתה העיריה. שם, לצלילי שתיקתי הרועמת, הוא קרע אותי
באכזריות, שרואים רק בסרטים.

הרופא אמר שלא כדאי שהיא תשב במשפט, עם הלחץ דם שלה והכל. אבל
אמא התעקשה כמו שרק פולניה יודעת, כי היא אמרה שהיא רוצה
להסתכל לבחור שאנס אותי בעיניים. זה היה נראה לי ממש טיפשי כי
חשבתי שממילא היא לא תצליח לראות את העיניים שלו, עם הקוצר
ראייה הזה שלה.

זכרונות
הראיתי לו את הגב שלי, שהחתכים הטריים שבו התחילו להפוך
לצלקות. ואז הצלקות שבפנים, אלו שלא רואים, התחילו לצעוק
במקומי.
הראיתי לו את הגב שלי ושאלתי אותו איך עושים כזה דבר שלא
בכוונה?

כבר הייתי במיטה כשהטלויזיה של השכנים - הם תמיד שומעים את
הטלויזיה בשיא הווליום - דיווחה על שלושה הרוגים היום בלבנון.
ההיגיון שלי אמר לי להמשיך לישון אבל הלב צעק את השם שלו וכבר
הייתי ערה לגמרי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ביקורת
ואתה, אלי, שומע?
כל האוזניים - אטומות
ואתה, אלי, רואה?
כל העיניים - עצומות

ביקורת
והנה אתם שוב
את והיויו

עצב
ובכיתי איתך, כשבכית
בכיתי עלייך
ובכיתי עליי

ביקורת
שובי לשם
לסערת הסופה
כאן לאיש לא אכפת
מבת ים אחת אבודה

שכול
הבטחתי ללטף אותך
כמו רחם של אמא
הבטחתי לחבק אותך אליי
אל ליבי פנימה

ביקורת
ולאן את הולכת?
מטיילת ברחוב
הולכת לרגע
למקום פה קרוב
תחזרי לקופסא!
רק שם בטוח וטוב!

ייסורים
וקח את הלב שלי
תן לי אותו
ונרקוד

כי יום יבוא
והיא תבוא
ותקח אותם מפה
לעולם יותר טוב

אהבה
אני מודה, יכול להיות
שכלום לא קרה
מעולם
והכל
נברא
בראש שלי

ייסורים
ואת חוזרת להיות
גוף
שבוגד בך

געגוע
לך
שכל שיחה איתך היא איום לעזוב
וכל מילה שלך היא עוד סיבה ללכת

ייסורים
העולם כפי שהוא באמת
ולא כפי שהוא נראה
מבעד למגדל של קלפים.

הולכת בעמקי נשמתי
ואין מי שיבוא לעזרתי

רק מנסה להשאיר את הראש
מעל המים

ייסורים
הלב שלי
מבפנים צורח
רק אני שומעת
ולא אף אחד אחר

רוקדת
מסתורית כחידה
רוקדת
כמו אין איש מלבדה

הם עומדים מסביבה
מחליפים מבטים משונים
נערה אחת, כך וכך אנשים
נוכחות מכבידה של חוסר אונים

אהבה
ואתה, שלי היית, פעם
ואתה, שלי נשארת, תמיד
גם אם לא אמרת כך


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
אולי בכלל אתם יכולים להחזיר את הגלגל אחורה? למנוע ממנו לחבק
אותי, ולא לעזוב, להמשיך גם אחרי שאני מבקשת שיפסיק, לחבוט בי
כשאני צורחת ולבעוט כשאני מתחננת?

יסורים
אני יושבת פה בחדר ומתה מפחד. עצם המחשבה שאם אני רק אפתח את
החלון שלי אני אוכל לראות את המקום שבו הוא עשה לי את מה שעשה,
מצמררת אותי. לפעמים אני קמה בלילה ולא מסוגלת לישון מפני שאני
חושבת רק על זה.

ואת מתחילה לחשוב שאולי ככה זה אמור לעבוד, העסק - הכל ממשיך
גם כשרע לך אבל גם כשטוב לך. הכל ממשיך גם כשאת רוצה לעצור,
אבל גם כשאת רוצה להיסחף עם משהו, כל דבר, ולא משנה אם את
בורחת ממשהו, או לאנשהו, או סתם לא מחליטה.

ביקורתי
בפעם הראשונה שהחבר שלך בוגד בך, את ממציאה לו את התירוצים.

אני עושה כי צריך וכי זה צבא וכי המפקד הינחה וכי צרכנים ביקש
וכי אף אחד לא עושה וכי שלחו מייל וכי זה דחוף וכי זה התפקיד
שלי וכי אני רוצה שדברים יתחילו לזוז ובדרך כלל כי ככה.

אהבה נכזבת
אבל אייל יכול להיות מאוד משכנע כשהוא רוצה.... אני אומרת
לעצמי. ועצמי מסכימה. נדיר שאנחנו מסכימות על משהו.

מכתב
אבא, אני לא ביקשתי להיוולד. שלא תבין אותי לא נכון - בדיעבד
אני מאוד שמחה שנולדתי. כאדם מת אין לך הרבה אופציות בעולם
הזה. מצד שני, גם כאדם חי האופציות שלך די מוגבלות. העיקרון
הוא שאתה בחרת להיות אבא שלי, ולא אני בחרתי להיות הבת שלך.
ובכל זאת, במשך שנים

אוטוביוגרפי
והחיים נמשכים. יפתח עשה מה שעשה, והם נמשכו. וגם עכשיו,
כשיצאנו מבית המשפט והוא הלך לכלא ואני הלכתי לשנות את הכתובת
במשרד הפנים - הם נמשכו.

מכתב
אני לא יודעת מה אפשר לכתוב כדי לשכנע אנשים שמישהו שעשה לך רע
יהיה בכלא.

אורבני
עוד מעט יהיה קיץ ושוב יבואו המוני תיירים לעיר. הטיילת תהיה
מלאה כל ערב. אנשים ישמחו ברחובות, יחגגו את החופש, ואולי את
הריקנות. יקדשו את הפלורליזם ואולי בעצם את הניכור. יעמיקו את
הכלום, ייצבו אותו, יבנו את חייהם וחלומותיהם סביבו. ירוצו
אחרי עצמם, או אחרי א

מכתב
אתה בטח מופתע לקבל ממני מכתב, וגם אם לא, אני מאוד מופתעת
שאני שולחת אותו. למען האמת, אולי אני לא אשלח אותו. אם אתה
קורא אותו עכשיו אתה יכול להבין שנשארתי ערה מספיק מאוחר כדי
לתת לעייפות שלי להשתלט על שיקול דעתי, שמעולם לא היה משהו
מלכתחילה...

אהבה נכזבת
שוב בוכה, ושוב בגללו. לא הייתי כבר בסרט הזה? אני די בטוחה
שכן...
הבכי לא זר לי, והמחשבות אתן מחשבות

מכתב
יש כאלו מהקרובים לך שיתרחקו ממך. זה לא כי הם לא אוהבים אותך,
אלא כי הם לא מסוגלים להתמודד עם מה שקרה לך. בבוא הזמן, תלמדי
לדעת על אילו אנשים תוכלי לסמוך בשעת צרה, ואני מקווה שאני
אמנה עליהם.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה




אל הארכיון האישי (19 יצירות מאורכבות)
"מי אמר אלוהים
ולא קיבל?"






אילנה אתאיסטית
בנשמה


תרומה לבמה





יוצר מס' 36862. בבמה מאז 15/6/04 1:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשושי זאב
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה