[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 203284801 203284801  Myetek

אל היוצרים המוערכים על ידי שון שוורץאל היוצרים המעריכים את שון שוורץ
Goldfish. They live their whole lives in thirty
second intervals. Every half minute their little
brain forgets what the last
half minute of their life was like. In other
words, when this little goldfish is happy, he
thinks he's been happy his whole
life since his whole life was only thirty seconds
ago. And when this little goldfish is hungry, he
thinks he's been hungry
his whole life. And when he's dying, this little
goldfish thinks he's been dying his whole life.
Imagine that.
Death being the only life this little goldfish
will ever know.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
קיבינימט, המורה, קיבינימט פיזיקה וקיבינימט השמוקים המתחנחנים
האלה - הקדמתי את אנה וקמתי להרים את הנייר.

אני לא זוכר הרבה מהנסיעה, רק את האופוריה החמימה.
בשלב מסוים, פקחתי את עיניי והתיישבתי,
אבא שלי הבחין בי ושאל ברוגע,
"איך ישנת?", "מצוין", עניתי.
"גם אני", הייתה התשובה

ירח צהוב כחול זורק אור בתורות על אנשים חולפים ,
כולנו חולפים .

השיחים שמסביב לבית גדלים פרא, אין אף אחד שיטפל בהם.
כמו המחשבות גם הם מסתירים לו את השמש.
הוא בקושי אוכל , בקושי שותה ורק מעט מאוד חי,
הוא פשוט לא מרשה לעצמו יותר מזה


לרשימת יצירות השירה החדשות
זורם דרך הלב המרוסק,
כמו פאזל אין סופי, שאת שברת.
ומשם תחנה אחרונה, אל המוח.
אל המוח, רק כדי להדליק אור של ניאון גדול,

היא נישקה את תומר.

תאים של מוות, אין מנוס,
אפילו מלאכים מתים בסוף.
ילדה קטנה אל תוך האור,
זוועת אנוש על רקע נוף.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני שונא כשהיא אומרת לה לילה טוב,
זה מזכיר לי שלא היה לי אחד כבר המון המון זמן...

הרהור
רק אם אפשר,
היינו - אני, אתה והם,
מעדיף למות ביום אחר.

אבל לי אין חתול מחייך ולא זחל מעשן שיכוון אותי בין הפרצופים
המחויכים (אני כל כך שונא אותם), לי אין אף אחד כזה,
המסע שלי ייגמר בספסל האחורי של קו עשר,
בדרך הביתה לאמא שאפילו לא תתן לי חיבוק כי היה לי חרא יום.

לא יורד גשם,
לא חורף ואין ענן אחד בשמיים,
אפילו הרוח עושה טובה שהיא נושבת.
שום תמונה פסטורלית בחלון, אין מחשבות עמוקות על החיים,
טיפות של גשם לא מפצחות קרניים של אור עם כניסתם דרך הזכוכית
לחדר.

גם העולם לפתע שתק.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
רוח קרירה עם ריח של ים,
השמש שולחת קרניים אחרונות של תקווה ונעלמת.
אישה עומדת שם, על המזח.
למרות שכרגע הייתה יותר ילדה מאי פעם.

אור לבן מלטף אותו ברכות , תמונה ירוקה בסופו ,
אלפי דרקונים מעופפים בשמי השקיעה האדומים ,
נהיים כהים יותר ויותר,
עד שהשמש שוקעת .

כבר אין דרקונים בעולם .

ובעוד חזרזיר הקטן נישא על כפני הלילה השחור ,
הבטתי בעצב ממרומי הגבעה הירוקה .

שני מלאכים על גדר .
לאחד מהם יש כנפיים, הוא בעסק כבר הרבה שנים,
לשני קוראים יונתן, הוא בן שש.

השמיים הבהירו מבעד לשמשת החלון בקומה השמונים ותשע .
ג'ון הרגע סיים לרפרף בערימה עצומה של ניירות שהייתה מונחת על
שולחנו ולקח שלוק נוסף מספל הקפה האפור שלו - על אף שהיה ריק
כבר יותר משעתיים .

שתי גופות על כוכב רחוק,
הן מונחות שם מי יודע כבר כמה זמן מרקיבות.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
אבסטרקט
אל היצירה

רישום פחם
אל היצירה




אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
"פינק?"









(פלויד)


תרומה לבמה





יוצר מס' 47290. בבמה מאז 10/1/05 20:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשון שוורץ
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה