|
נולדה ב1986 בעיר הקודש, ומאז לא מפסיקה לחיות:-)
נולדה לזוג הורים בלבד, דבר שהשפיע עליה קשות לשארית
חייה. מאמינה, או לפחות מנסה להאמין, שלכל אחד יש
בחירה ושליטה מוחלטת על החיים שלו. בתור בוחרת
ושליטה על החיים מנסה לא להיות דיקטטורית, אבל בדרך
כלל היא דווקא הנשלטת. ניסתה במשך הרבה זמן למלא את
הפערים בעצמה, לאחרונה התיאשה וסתמה אותם במלט.
רציתי להיות היא.
זה היה לחפש בגדים כמו שלה.
ארבתי לה במסדרונות בית הספר
וברחתי כשראיתי אותה.
|
תום מחבק אותה, בלי קשר לדמעות. תום מנשק אותה, בלי קשר לסקס.
תום אוהב אותה, בלי קשר לדיכאון.
|
האיש החליט שהוא לא יתן להוא לשבור אותו, לנצח. אלוקים לקח לו
את הכסף והעבודה, את האישה והאוטו, ועוד כל מני דברים שבאמת
שאלוקים לא צריך, אבל אני הייתי צריך מאד, במיוחד באותה תקופה.
סתם קטנוניות.
|
אין לו את כל היום. כיף לו. לה דווקא יש את כל היום, וגם את
הלילה, ואת זה שאחריו, ואת זה שאחריו...
|
היא אהבה אותו רגע,
מאוחר מדי. רגע לפני הסוף.
הוא אהב אותה רגע
מוקדם מדי, רגע לפני ההתחלה.
|
אתמול איבדתי עוד משהו
בי. אני זונה בנפש, מוכרת שקרים תמורת שלווה.
|
יש לי חיים שיגעון
ושיגעון בחיים.
זה הסרט האחרון,
|
ברעש הורדת פצצות
באש שרפת גופות
בדממה ביקשנו אותך.
|
אתה שותה
אני משתכרת
אתה מעשן
אני מתמסטלת
|
זה היה הרגע הגדול.
הרגע שכל החיים חיכיתי לו
|
יש סופים שהם סופים
פשוט כי הם לא התחילו
כי לא היו שווים התחלה
|
בין מציאות לחלום
מהלכת, מנסה
לתפוס רסיסי אמת
או פיסות קטנות של אושר.
|
כבר כמה שנים הרעב שנוצר כשאינך
דוחף עצמך לתוכי, מפר בגסות
את גבולות גופי, אותו הרעב
חדל היות תשוקה.
|
אתה הורג את עצמך. במודעות מוחלטת. לאט. אולי גם אתה יודע
להתענג על כאב. יודע מה, עזוב אתה. אני.
|
מסתכלת עליו בהיסח דעת, של שנינו. הכל אפשרי.
מוחקת לו את החצ'קונים, ממלאת קצת את הלחיים, מקצרת את האף,
מעצבת את הסנטק מוסיפה קצת בשר לגוף וכמה סנטימטרים. עכשיו הוא
יפה.
|
יכול להיות שאני צריך להסתכל על זה בצורה שונה. כל הצוות של
בית החולים הרי ממליץ בחום. אולי זה באמת רק ענין של
פרספקטיבה. הגישה הרי הוכיחה את עצמה כל כך הרבה פעמים, לא סתם
אנשים אומרים את זה.
|
תסתכלי במראה ילדה טמאה, תגידי לעצמך תראי כמה את שמנה
ומכוערת, תנסי גישה אחרת, תביני את הגיחוך, תלעגי לעצמך ואז
תתחילי לבכות.
|
נמאס להיות שייכת לעצמי בקנאות דתית ולהרגיש מיוחדת שעוד לא
גילו אותה. ואני הרי יודעת טוב מכולם שאין מה לגלות.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
מאה דולר שאני
מצליח לעבור בין
שני אלה !
מתוך הקופסה
השחורה של המטוס
הראשון |
|