|
בחצי הכדור הדרומי, שם אקבע את משכני לשעות הקרובות, שעות של
לילה וחוסר ודאות ובערב חשוך. זו אני אדומת עור, צמה נחה על
עורפי, ילדה קטנה, הולכת עם דליים אל הנהר, ממלאה מים ושבה אל
הכפר.
|
דמעות כואבות
חודרות מבעד
למסיכת העור
הקרועה לגזרים...
|
אני ואת,
לשווא אנסה להפריד
|
הטבעתי תאריך
הספרות נצרבו על גבי הנייר
|
היא שאמרה שתתרפק על פסגות מחלתה לנצח, או עד שתיפול ותתרסק.
הגיעה שעה זו והנה היא נדחקת לפינה.
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
"הלו?, שלום אני
רוצה דחוף
להזמין אמבולנס
ל'אולמי
וורסאי',אסון!!
אסון!!, מישהו
פה קיבל הרעלת
מזון!" |
|
