|
בעצם זה רק שניץ.
ילידת 1988 מירושלים.
מוטב למיין את השירים לפי זמן הופעתם בבמה, כמו
הופעתם בחיים.
--אני פה כדי לנסות לגלות האם עוד מישהו מבין את
שיריי
מלבדי--
בינכם
הייתי עדה
למעשים טובים,
לעדת מעריצים
|
והייתי לך אבן
והייתי לי
ענן
|
תכבי בשבילי את הירח
לא צריכה יותר ממך
בלילה שכזה.
|
היא יודעת מתי תגיע השעה
לברוח.
|
כשלא אכפת
מדברים על הדברים החשובים באמת
באמת חשובים הדברים על דיבורים.
|
לאט לאט נתחזק
כשכבר ראינו הכל
והיינו ביחד
|
הולכת מול המכוניות
ולא עם כיוונן.
אם זה מה שיגרום לי לשיר.
|
משדלת את הלב להיות גאה
וממשיכה באדיקות לאסוף את השברים
רבים הם הצבעים בעולם של ילדים
רצים, נופלים, לנצח ישנים.
|
רוצה לדבר את הכאב שלי
הו כן,
שתרגישו גם אתם.
|
שמעתי
נדנדה חלודה
ואת קול הנפילה שלי
|
כתבתי לך שיר
ילדה יפה
רק שכחתי - על מה.
|
הגיע הזמן להוריד את הראש,
ולהקשיב
|
ואין דבר בעולם שיכול כמוך
לעשות שיגמר
וישאר עצמו.
|
זה שמסביר פחד וטירוף
הוא זה שלא חוזר
בהבזקים קצרים של חשיפה ארוכה
|
יותר משפחדתי להיפגע
פחדתי לפגוע.
|
כשהיית עסוקה בדברים אחרים
ואני הייתי עסוקה בלהיות מי שאני
|
הראייה
גורמת לי כל פעם מחדש לשכוח
את שידעתי תמיד
|
"צריך לנקות", אתה אמרת.
לקח לי זמן להבין -
את הקבר הזה לא מנקים עם דמעות,
רק עם מים יבשים.
|
מודדת כאבים בשתיקות
מרוצה.
|
הדלת פתוחה
ובכל זאת,
יחליק מתחתה כעשן,
מתפתל.
|
בכל מקום מתכוננים
לבואו של שירי.
|
שמיים הוא יצור פשוט למדיי,
כשלומדים להכיר אותו
|
הייתי נבלעת בחור הענק
שבין השמיים שלי לשלכם
|
"רציתי למות מסקרנות"
יהיה המשפט הראשון שיאמר
לאחר 7 עד 10 דקות.
|
אל הארכיון האישי (28 יצירות מאורכבות)
|
|
