|
אני מונח כערמת מלים
בלתי מגובשות
נענה לערגת פתאום
מתוך כלוב הגשם האחרון
|
אישה בודדה
צל געגועים עומד בין ירכיה
|
האיש לו הקדשת חייך
חסר את פעימתם.
האיש שמכיר את גופך
לא יודע סוד נשמתך
|
החלום התפוגג
כי מקלעתו נפרמה
|
את לי חלום
שעון על כרעי זיכרונות
|
הרגע המשותף מפיק זוהר
בהימוג כתריו
הוא דועך לתוך שוחת יגון
|
הגעגוע עולה כרעם בסמטאות
תאי גופי הפרוש
|
יתכן שדרך עלבוני
תראי את מפולות השמים
בעיני
|
אני שומר את המרחקים
ואת הרוחש בי אני
מסתיר
|
חודי כמיהתי חזרו לנדנם
ידי נחה אילמת
|
בודדים חייבים
חיי מדף ארוכים
|
יש את עץ הדעת
הפיתוי והבחירה
אחר כך לילה רוחש
געגוע
|
בקו האור החושך ממתין
להאפיל אישוניי
|
הרוך הנוגה יטרפך בהתאבדות
שיפודיי תשוקותייך אאסור לתאוותי
בתוך היין של גופך
|
החלומות הולמים
על הלב נצבר אבק סהרורי
בשתיקה מוטל אבדן מפותל
|
דואה את המרחק
נוגעת במלים נסתרות
|
מי שכבול לתמרוריו מכופרת לו שתיקתו
|
מי שכבול לתמרוריו
כופרת לו שתיקתו
שורשים העולים מתנוחותיו
נאבקים בייאוש מחשבותיו
|
מניפת חיים מתרוצצת
בין שמחה לעצב
|
פרפר על עונג גופך המתמסר
בתימהון ילדותי
|
חולם שירה פורקת עול
מבשרת התחברות
של ארץ רגועה לגופי
|
טווה חוטים להתגלמות
לתוך חורף ארוך
|
אני משחזר לאחור את לובן גופך שחבקתי
שמח על קיומך בי
על קיומי בך
|
החבל הנמשך לטבורך
הזמן יכרות במזמרתו
|
|
|
כן, הבת זונה
עשתה לי ביד כי
אמרה שהיא לא
רוצה שאני אגמור
לה בפה.
אז אמרתי לה
"בסדר... אין
בעיה."
אקיצר, יום אחרי
אני יורד לה.
עושה לה את
הירידה של
החיים.
הכנתי אותה
לכזאת אורגזמה
שהיא הייתה
מתעלפת.
שניה לפני שהיא
גומרת אני קם
ואומר לה:
"מצטער, לא רוצה
שתגמרי לי
בפה..."
- שפן קטן מתנקם |
|
