|
 169056788
נשבעתי עיניי כי נשוב ונראנה
עוד נוסיף לקולה לתמוה
ישנן יפות יותר ממנה
אך אין יפה כמוה...
פותחת עוד בקבוק.
ריח האלכוהל כבר מגיע אליי,
ועושה לי טוב.
|
קסמה של עיר זרה
טמון בשקט שבה
|
והופך לכרס עגולה
רוטטת
ומרטיטה.
|
נסענו בין דיונות של חולות זהובים ושמש לבנה.
|
אבל הוא יאכל כאן את כל העץ,
מבפנים.
|
הקלות הבלתי נסבלת שבשכחה.
|
כתם הדיו
במקום ללכלך את הנייר
מלכלך יד עייפה
|
גושי הפלדה המאסיביים נעים באיטיות - כמבושמים, מצדו האחד של
הקו הצהוב - למשנהו.
|
על מדרכות תל אביב
מליון רגליים צועדות
בהילוך סרק
סוקרות את מי ולמה
|
נולדת למות, איני מטילה בכך שום ספק,
אחריי הכל,
הסטטיסטיקה קובעת:
מי שנולד, בסוף מת.
|
שלושים ושש מעלות צלזיוס מהאוזן שלי
שלומי רוצה שאדבר במספרים
|
ישבת בבית-הקפה ממול
ואני התבוננתי בכמיהה...
|
ריח פולי הקפה ופאדג' השוקולד המפורסם
מרחפים באוויר החם...
|
ואותו הקמט, כמו בשמלתה של פעם,
לא ישוב עוד אל פניה השמוטות.
|
כל פעם מחדש
אני מוצאת את עצמי מתפעלת
|
בינתיים,
עם העט שהוא הביא לי,
הספקתי לפתור רק כמה תרגילי מתמטיקה.
|
משלא הגיעו עד כדי פורקן
הן נבלעות
|
לרגליי פרוסה עיר שאינה בוכה
|
רק רציתי לומר שאני מצטערת
|
רגליים יחפות
הנושקות לנהר צונן.
|
בזמן שכבים פנסי הרחוב,
מדליקה השמש את השמיים.
|
|
|
כמו שיש
אב-הבית,
ודי-ג'יי הבית,
אז יש קוף
הבית.
כמה טוב שיש
בבית, קוף
הבית...
קוף הבית |
|
