|
דרכים הולכים וחוזרים
ובמה שאמרת
נשארו הדברים,
לזכור לא זכרתי
נותרו רק את ודרכים.
|
וביום שעבר הלכת ואינך
וגם אני נותרתי
ובאתי אל עצמי
עיניי עצומות ושמי
אינו כשאר הזמנים
|
וברוח המילים נעצרות
לשמע הכוונה,
שמעתי אותיות שהסתדרו בשורות
עם רווחים בהפסקות של נשימה.
|
לך, שמעתי
הכנס בשער
ודלת ביתי עדיין נעולה
|
ושתקתי
ושתיקתי הייתה רועמת
כמו הים מכה גלים
ורוחות
גם אני
|
חבל הטבור כבר נותק
לי מזמן,
אך משהו מושך אותי פנימה
לינוק בטבור חשוף
ואותו מלאך שוכן
כמו רחם.
|
ראיתי עיר אשר יבשה מימיה
והתקבצו מחילותיה
למי תהום
והימים שכבר היו
נשכח חיקה בתוך האבן.
|
כשרצית לבוא
כבר דמיתי לאותה אבן
מעוצב , אך מסוגל לדקור
|
|
|
בלופ
בלופ
בלופ
בלופ
בלופ
אז מאיפה בעצם
שותה הדג?
דגן? |
|
