|
אם אני צריך לסכם בכמה מילים על שלמה גמל כנראה
שהייתי פונה לאינציקלופדיה. לאות ג' (ע"ע גמל,
שלמה).
אבל שם זה בדוי ומופרך לחלוטין לכן רק נספר שהוא חי
בהרצליה.
בלילה לא לילה, בעיר לא עיר, חתול יילל לאור הירח. בין פחי
האשפה ואביכות היום יום, על שאריות הקונפטי והצמיגים השרופים
נישא קולו הרועד של כתב הטלוויזיה: "מצעד הגאווה לא הסב את
הגאווה שציפינו לה". דגלי הקשת הקרועים והמלוכלכים היוו עדות
דוממת למצעד שהגורל בחר
|
פעם, כשלאנשים היתה סבלנות לשמוע סיפור, ולא סתם ישבו וחיכו
לסוף היום, הסתובב אצלנו בקיבוץ סיפור מוזר. בעצם לא היה שום
טעם להאמין לסיפור הזה כי זה בעצם משל ומשל הוא אף פעם לא
אמיתי.
|
ראשו נערף במעין תנועה עדינה ואיטית, רומנטית. הופתע להרגיש כל
גיד וגיד נקרע לחוד, אך כל כאב לא חש. בתחושת זיכוך גופו וראשו
נפלו על האדמה הקרה. טיפות דם פעוטות שזלגו מגופו הקטון הרטיבו
את האדמה ועל פניו- חיוך.
|
השמש שקעה על שדה האבטיחים הכחול בעוד יורם חוזר לו אל ביתו,
ידיו המגואלות בדם חיפשו מנוח בכיסים התפוחים. מאז ומעולם היה
יורם ילד חולני וגם עכשיו סימני הקרחת והשיעולים הצורמים הפרו
את שלוות הדמדומים.
|
גבר עומד לבדו ביער
עירום ואמיץ, לעאצמו מדבר
ואם אף אשה לא נמצאת, לא שומעת
לדעתכן הוא טועה, אני מהמר.
|
כבר מלאו ידיו בחרס
מאפירות שיערותיו
אך עוד תר הוא, מחפש
אחר מצבור אהבותיו
|
|
|
שנהיה לראש ולא
לזנב
ברכה מקובלת
בזנב - השנה |
|
