|
 
ברור זה מעורפל
למרגלות יצוע המזווגים הסדירים
פרוש מרבד של נשורת אהבים.
בקומם על רגליהם
|
בתוך נקרות מסועפות של עתידות
בלדרים שמים את הכל בצד
|
אמא הבורקס לא הצליחו לך
ואני לא חושב שזה בגלל המילוי-
כמו תמיד - גבינה בולגרית משובחת
שקנית בשוק לוינסקי.
|
היתה לי ילדות
שהצמיחה ניבים
בלביאה מורעבת.
|
בתוך גבינה לבנה
אני מתחבא
הכי רחוק
שאפשר
מחלב-אם.
|
ככביסה מלוכלכת
אני נופל לזרועותיך
|
ימים מדומים
כמו ים-התיכון
וימי התיכון
מזדנבים כעפיפונים תועים
|
הקמתי את ביתי בגבול המסוכסך
שבין צפון-קורע לדרום-גורע.
ארבע העצמות הגדולות
|
אם הייתי משוגע
או חבית של יין
האם היית בונה לי
ארובה
|
זאת עיר גדולה ואת בקצה השני,
בפרדס היחיד שעוד נשאר כאן
אני יושב מתחת לעץ ומקלף אותך
מהכחשות מכישות,מנקישות נושכות.
|
הברוקולי שלי שרועה, כעת, בנחת לצידי
על גבי תאוות הקרטון ליצוא
ועל שפתי החרושות נזרעים חיוכים
|
בפסל הברונזה היצוק של אבי
שמנופף בידו
על ילדותי המתהפכת
|
תוף הרעשים דועך לאיטו
הערב שוקע אל דמדומי תחתית האגן
|
כי יש לך את הגובה של נפוליאון
אבל כשאני בתוכה
יותר מרגיש את דה-גול
|
זה עוד בור קר
לכרות בו
ונר להבעיר בו
|
לאחר שנתפרה במוחי המחשבה
שדקירת מחט עלולה להמית
נפרמתי לחוטי הישרדות מתרוצצים
|
משוריינות הרעב לחיים
מטפסות את המולת היום
|
עם כל אין מוצא במשקל נוצה
שפוקע מביצת אין-אונים סדוקה
נגזר על גוזלי הרך
ללמוד להניע את כנפיו
|
תקליט הוויניל השחור
של רפסודיית הילדות
כבר נשחק מרוב שמע.
|
כרמלית נאה
חגתי סביב צופך בתשוקה טבעית
|
שיערך המלבין
הוא הרקע
שעליו
נצברות האותיות
|
מלחיית השחר תבזוק
גרגירי אור
על הכותרת הפצועה.
|
שיר שנכתב לפני השינה
הוא המדובב שנישתל
בתוך תאו של העצור הלירי
|
לחזור כמו תוכי
על המילים המוכרות:
דחוי, דחוי
|
|
|
מעניין אם מישהו
באמת קורא את
זה.. יותר
הגיוני שזו
מערכת אוטומטית
המנפה גסויות
ובוחרת
באקראיות...
אני מרגישה כמו
כוכב קולנוע
מודע לסביבתו
יותר מדי הבוהה
אל תוך המצלמה
וחושב.
בטח זה גם מנפה
ארוכים מדי אז
לא משנה. |
|
