|
הוא נולד בשנת 1978, במזל "מאזניים".
בין היתר נכתב עליו שהוא
"רזה עד כלות וגבוה עד כאב"
הוא מחפש באופן תמידי הרמוניה ואיזון ויודע להעריך
יופי כשהוא נתקל בו.
5 שניות מאוחר יותר, הבזיקה במוחו המחשבה שלא היה צריך לעקוף
את הרכב שמלפניו.
אך אין זה משנה.
|
כן או לא - הרע במיעוטו
בין כן ולא קיים עולם ומלואו
ממקום זה רוב האנשים פוחדים
אך ישנם המנצלים אותו לעשיית רווחים
|
החורף תם ונשלם. היום הזה הוא שאריות של חורף, פרפורי גסיסה של
תקופה קשה.
הקיץ בפתח, ואיתו התקווה הגדולה. כך אמרה לעצמה, מנסה לשאוב
כוח מהמילים.
נמאס לה לאבד את עצמה באוקיינוס של עצבות רק כדי להתעורר
למציאות של מתח ותסכול.
היא צריכה שינוי.
|
עמודים בוהקים באופק מופיעים
אותי הם מזמינים לחיות לעולם ועד
|
אף על פי שאיננו מכירים
נשמותינו צעדו יחדיו אלפי שנים
מימדים, עולמות ויקומים
את כל אלה צלחנו כנאהבים
|
אני רוצה לאהוב אותך בפרחים
אני רוצה לאהוב אותך כשאנו עירומים
אני רוצה לאהוב אותך כמו בסרטים
אני רוצה לאהוב אותך כמו שאני אוהב את החיים
|
סוף סוף הוא צף ועולה
מבצבץ לו מבעד ציניות כל כך מוכרת
מוצא את עצמו בשיר, ברגש ואולי במבט
סוף סוף יש לו האומץ לצאת
|
האינסוף מחכה מעבר בסבלנות
לבלוע אותי לתוכו בלי כל רחמנות
|
רצונך להקשר גובר על משחקי המחשבה
המקובלים וגורם לי להרגיש נחוץ
|
כה חזקה במהותה
מפילה חללים בדרכה
|
כמו אש.
בהתחלה יש הרבה עשן, אך לאט לאט הלחות נעלמת
ומתחילה התחמצנות ספונטנית של העץ.
|
מעט דיכאון עם קורטוב של תקווה
יובילו אותך לאבדון או לגאולה
|
כששני אנשים נפגשים, המוסיקה שלהם גם נפגשת
ביחד, הם נוסקים אל בין הצלילים ומשלימים זה את זה
|
אל מול אישה יפה התיישבתי
פניה משקפים את הילדה שזכרתי
|
כעס, זעם מטורף, לרגע הגיוני
|
אתה עומד לראשונה מול עצמך במראה,
מנסה למצוא צדק מבלי ללחוץ על ההדק.
העולם על כתפייך או כך זה נדמה,
השאול מתחתיך או כך זה נראה.
|
כשיש רגשות אין ידידות
יש תקווה אבודה שמובילה לעבדות
הנפש כבולה אך לא לחולות הזמן
הרוח תשחרר את אשר הרגש אסר
|
ממקום של כאב ויגון הגיעה ההבנה הבלתי נמנעת
הפתרון בשלמותו לבעיה שכבר חסרת משמעות,
שכן לפני עמדה חידת משמעות החיים עצמה ובין רגע נפתרה.
רגע מאוחר יותר, הכל נעלם.
|
רוצה היא לצעוק, לצרוח ולשחרר את המועקה
העצומה שבנפשה הצטברה אך לא
|
למה מעניין אותי אם קיים צדק קוסמי ביקום?
כי יש לי חוש אירוניה מפותח!
ואם קיים, למה אני לא מבין אותו?
כי אין לי חוש אירוניה מפותח!
|
רק מחסום הצביעות מונע ממני מלקחת את ידי וללפות את גרונה,
להדק את פרקי אצבעותיי עד כליון כוחי.
|
היום אני בנאדם קצת שונה, ואילו המצב הזה היה ניצב לפני היום,
הייתי ללא היסוס מנתץ את המחסום, עם כל הצביעות שהוא שומר
עליה, לרסיסים.
|
תודה על שהראית לי את המציאות האמיתית -
בחורים נחמדים מגיעים אחרונים.
כי להיות נחמד, מתחשב , רומנטי ומשקיע
מביא אותך רק עד גבול מסוים.
|
הרוח מייללת, אני עוצר, מביט שמאלה לרגע,
נוף עוצר נשימה של בקעה מלאת אגמים קטנים נפרש בפני,
נוזל קדמוני שנשפך מלוע הר הגעש הזה חרך את תווי העמק
והותיר אדמה חרוכה ומלוטשת שמצופה באפר דק מאוד.
הר הגעש הזה הוא כל חיי...
|
|
|
השעמום גורם
לאדם לפרוץ
בשאלות שהיה
שואל את עצמו
ממילא...
אדם משועמם. |
|
