|
רגליי נמסות ואין בי עוד כוח,
הגוף ניצח את הרוח,
אני נופל והופך כלנית
|
אהבות נסות מפניי,
זיכרונות נמחקים בתוכי,
לבי משתולל בקרבי,
כמו רוצה לברוח,
להימלט מפניי.
|
רסיסי טל,
על ריסייך הארוכות,
מנסות לשווא להסתיר את עינייך השחורות.
|
וחסידה תועה וטביעת כף רגלו של שועל.
וקור חודר של ערב מדברי יורד על נגב.
|
הנה נושרים בגדי מעליי,
ושלד שחור ניגלה מתחתם.
|
|
|
חתול?
סקיוזה-מואה,
ז'ה נה סה
פארל-פא
פראנסייז... |
|
