עברו כבר כמעט חודשיים, אבל אני, בניגוד מוחלט למה שאתה חושב,
לא מצליחה להתגבר עליך. ההרגשה הזאת, של משהו שחסר לי בלב, חלק
שחסר לי בגוף, בן אדם שחסר לי בחיים, פשוט לא מרפה. היא רק
נהיית קשה יותר ויותר.
רגע, תסבירו לי,
מאיפה אתם כל כך
בטוחים שמי
שמאשר את
הסלוגנים הוא
גבר? אולי הוא
אישה, כמו
בדוגמה? אולי
היא נעלבת מזה?
אני אומר
שמעכשיו צריך
להגיד "זו
שמאשרת את
הסלוגנים", ואף
אחד לא ישנה את
דעתי!
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
