|
 217437020 שיר אביב
אני לא אזיין בשכל אני רק אומר כמה מילים..
אני שיר.. נעים מאוד להכיר ו... תקראו ותגיבו ...
המשך יום נעים =]
זהו המכתב שלעולם לא תקרא.
|
גב' כמעט, נעים להכיר.
כמעט מגשימה חלומות,
כמעט מחייכת,
כמעט בוכה,
וכמעט מסופקת.
|
בסוף באותה נקודה הכל יהיה נקי מערפל וברור יותר כדי להמשיך
הלאה ולצעוד.
|
כן, האמנתי,
כן, נפגעתי,
כן, חייכתי.
|
מה אשאר כשהכל יגמר, זיכרון?
|
מאוהבים בשקיעה
ורק עוד נשיקה,
עד שאומרים שלום.
|
בלילה אפלולי
מתחת לירח
יושב ומתכסה בשמיכה של עננים
ללא צבעים
ומנסה להרגיש שוב בחיים.
|
I'm looking in your eyes
And I can see what I want
All the truth
All the lies
|
היא עומדת
מתגעגעת ובוכה
דמעה נופלת
ונוגעת ברצפה
היא חושבת
על כל מה שהיה
|
הכרתי ילדה חדשה,
דווקא די נחמדה.
אנחנו כבר חברות טובות
פשוט בלתי נפרדות.
|
שמאבדים חפץ מחפשים אותו
ובסוף גם מוצאים
|
שקט שורר כאן הלילה,
רק צמרות עצים משמיעות רעשן.
|
תמיד הייתה לו מחברת,
ועיפרון בתוך כיסו.
לא נתן לי לראות
מה יש לו בפנים.
|
אבל אתה
אתה היחידי שאני יכולה לאהוב ולשנוא באותו זמן
היחידי שגורם לי להרגיש אחרת.
|
כולם אומרים שהם מבינים
אבל אף אחד לא יודע איך זה
שמרגישים משהו כלכך חזק
וכלכך נעים
ולהתאכזב מזה
|
לפעמים נדמה שהעולם כולו מסתובב
מתהפך , משתנה
והאנשים משתנים גם כן
|
מבפנים היא צועקת
אך לא ראים דבר
|
|
|
"סלוגנך נשלח
לעיון, לשפצור
ולמחזור...
הצע/י סלוגן
מתחכם נוסף
לבמה:"
אז אני אומר
לו:
למי קראת זבל של
בנאדם?...
חבר שלום רב עם
המחשב ורץ לספר
לחבר'ה הדמיונים
שלו במתנ"ס
הדמיוני על יד
הקיוסק של הרצל
(אמיתי) הוא
מוכר טונה בקרפ
צרפתי עם צלפים
ושמן פרפין
(דמיוני). |
|
