|
סיריוס ישב ליד החלון הפתוח.
מתעלם מהגשם והכפור המקפיא ששרר בחוץ.
הוא כבר היה רגיל לזה.
|
מיין ישבה לבדה בתא הרכבת. הרוח בידרה את שערה השחור והארוך,
ועיניה תרו את השדות הרחבים והיערות הסבוכים שחלפו מול עיניה
במהירות.
היא גמעה בעיניה השחורות כל פיסת שמים בוהקים וליבה ריצד
בעליזות בהתרגשות האופיינית של תחילת השנה.
|
|
אני רוצה לתקן
עוול נורא שנעשה
למרקס. מה שהוא
בעצם אמר, וזה
סיפור אמיתי,
היה "הדת היא
אופיום להמונים,
ונחמתם היחידה
של החלשים
והמסכנים",
כלומר הדת היא
דבר טוב. זה
שלנין הוא חתיכת
טמבל וקיצץ את
המשפט באמצע, לא
אומר שמרקס
טיפש. זהו.
רמבו 2 משנה את
ההסטוריה |
|