|
תלתלים, אף ואוזן באגם משתקפים
גם אם מתעלמים ועוצמים את העיניים
|
איך ניזכר במה שידענו
לפני ששכחנו מאחורינו בריצה
|
לו התמזגתי
בצעדך
בתנועה
של גופך
|
השקט היפה שלך מרפא
כאילו יודע ושומע
|
אם להודות באמת
טוב עשיתי שחיכיתי
|
בגיל של איבוד התמימות בזמן שהיא מתה
לא שמנו לב בגלל דחיפות המצב
|
הזכר לי, שרוט אותי,
משוך לי, לחש לי
|
מברכת לשלום את עצמי
ושוב על הפנים
|
לבבות פוסקים מפעום
דום, עמידה, אין מאום.
|
דג קטן שוחה במים
של עומק ושלווה כחולים,
מציאות חסרת דאגה ושאלות
עיוורון של שחיין ירקרק בשגרה רטובה.
|
נמצא נא נושא
חיובי לשיחה
לא להעכיר את האווירה
|
השראה לחיים,
השראה לחיפוש, לחלום
השראה לגילויים, לנסים.
|
אלוהי הנשמה שבי מלגלגים לתהיות המיותרות:
לא נולדנו לתהות כי אם להיות
|
שמעיקשות יצמח
ויפרח
זה שעוד אינו
|
מלכודת אהובה, מחמיאה ומכאיבה
לשם מה לך לבי וכל כולי
|
כשהירח זורח
נשוב ונתרגש
מהיופי
|
ואז זה קרה שוב
בדיוק כשנתתי לעצמי לחלוטין
|
זמן לא עושה פשרות
הוא מכריח להיות.
אני רוצה גם לנוח
להפסיק, ולקבל.
|
עלה חום מתעופף ברוח קיץ
אתה עובר מבולבל עונות ושנים
|
עשיתי היכרות איתו
אחרי כל השנים
|
תודה. תודה על היותי, שנולדתי אדם
על הדברים שיש בי
על כולם עד לאחד -
הדברים הטובים, והלא.
|
לבן היית כולך
כשראיתי אותך בשמיים
סגולים היו השמיים
צהוב היה החלום.
|
מעל השחפים
מצטחקים ליופיו
של הכל מתחתם
|
בלבול חושים
קרקור מילים
משמעויות משמחות
מתערבבות
|
בפנים בטוח יותר
אלא שזה מחניק אותך
|
מתי האצבעות המדגדגות
של ההתרגשויות המקריות
|
ראיתי ורציתי לעוף לידיך
שתראה את הכנפיים והצבעים
|
למילים קשה לצאת
לא יכולות לבטא
|
אני רואה שוב את עיניך בדמיוני
מחפשת בחשיכה ולא רואה אותך
|
להיות פתוחה פנימה
להרפות את ההתנגדות
|
באותו רגע של משיכה
היא בכל צבעיו נגעה
|
אם מעולם יכולתי
להיות שונה
|
בלי לוותר
למצוא את הסדק
דרכו אנו נושמים
|
יוצרים תלתל בין ענפים
מכופפים ומרטיבים ראשיהם.
|
איך אפשר שכל כך חזקה את
ועם זאת כל כך חלשה?
|
לא איכפת לך
מקבל מה שיבוא
|
נודע לי מתוך הרצון שלי
הרצון שלי באושר שלי
|
כישפת אותי
רק עוד נשיכה אחת
|
תפקחי את העיניים
יפה שלי.
|
צלילים ראשונים
ממלאים את החלל
|
רק שעוד לא יכולה
לקרוא בו.
|
|
|
בואי אלינו בואי
אלינו אלינו
לים...
ואם לא לים אז
לדירה שלי!
ד"ר מישה רוזנר
מתגעגע לזאת
שאהבה את התל
אביבי וממתין
במספן ציוד בתוך
חדר האוכל קומה
מינוס שתיים
הקריה תל אביב. |
|
