|
תלתלים, אף ואוזן באגם משתקפים
גם אם מתעלמים ועוצמים את העיניים
|
איך ניזכר במה שידענו
לפני ששכחנו מאחורינו בריצה
|
לו התמזגתי
בצעדך
בתנועה
של גופך
|
השקט היפה שלך מרפא
כאילו יודע ושומע
|
אם להודות באמת
טוב עשיתי שחיכיתי
|
בגיל של איבוד התמימות בזמן שהיא מתה
לא שמנו לב בגלל דחיפות המצב
|
הזכר לי, שרוט אותי,
משוך לי, לחש לי
|
מברכת לשלום את עצמי
ושוב על הפנים
|
לבבות פוסקים מפעום
דום, עמידה, אין מאום.
|
דג קטן שוחה במים
של עומק ושלווה כחולים,
מציאות חסרת דאגה ושאלות
עיוורון של שחיין ירקרק בשגרה רטובה.
|
נמצא נא נושא
חיובי לשיחה
לא להעכיר את האווירה
|
השראה לחיים,
השראה לחיפוש, לחלום
השראה לגילויים, לנסים.
|
אלוהי הנשמה שבי מלגלגים לתהיות המיותרות:
לא נולדנו לתהות כי אם להיות
|
שמעיקשות יצמח
ויפרח
זה שעוד אינו
|
מלכודת אהובה, מחמיאה ומכאיבה
לשם מה לך לבי וכל כולי
|
כשהירח זורח
נשוב ונתרגש
מהיופי
|
ואז זה קרה שוב
בדיוק כשנתתי לעצמי לחלוטין
|
זמן לא עושה פשרות
הוא מכריח להיות.
אני רוצה גם לנוח
להפסיק, ולקבל.
|
עלה חום מתעופף ברוח קיץ
אתה עובר מבולבל עונות ושנים
|
עשיתי היכרות איתו
אחרי כל השנים
|
תודה. תודה על היותי, שנולדתי אדם
על הדברים שיש בי
על כולם עד לאחד -
הדברים הטובים, והלא.
|
לבן היית כולך
כשראיתי אותך בשמיים
סגולים היו השמיים
צהוב היה החלום.
|
מעל השחפים
מצטחקים ליופיו
של הכל מתחתם
|
בלבול חושים
קרקור מילים
משמעויות משמחות
מתערבבות
|
בפנים בטוח יותר
אלא שזה מחניק אותך
|
מתי האצבעות המדגדגות
של ההתרגשויות המקריות
|
ראיתי ורציתי לעוף לידיך
שתראה את הכנפיים והצבעים
|
למילים קשה לצאת
לא יכולות לבטא
|
אני רואה שוב את עיניך בדמיוני
מחפשת בחשיכה ולא רואה אותך
|
להיות פתוחה פנימה
להרפות את ההתנגדות
|
באותו רגע של משיכה
היא בכל צבעיו נגעה
|
אם מעולם יכולתי
להיות שונה
|
בלי לוותר
למצוא את הסדק
דרכו אנו נושמים
|
יוצרים תלתל בין ענפים
מכופפים ומרטיבים ראשיהם.
|
איך אפשר שכל כך חזקה את
ועם זאת כל כך חלשה?
|
לא איכפת לך
מקבל מה שיבוא
|
נודע לי מתוך הרצון שלי
הרצון שלי באושר שלי
|
כישפת אותי
רק עוד נשיכה אחת
|
תפקחי את העיניים
יפה שלי.
|
צלילים ראשונים
ממלאים את החלל
|
רק שעוד לא יכולה
לקרוא בו.
|
|
|
תמיד כשאמרתי
משהו מחוכם אמרו
לי שאני גאון.
לקח לי שנים
להבין שהם
אומרים את זה רק
כדי להפסיק
להקשיב לי. |
|
