|
אני משתדלת ללחוץ כל בוקר על הגז
ומדי ערב לבדוק את הבלמים
|
שפתיים. ידיים. עיניים.
אף אחת מהן לא יכולה לגלות לי מה יהיה.
לעזור לי להחליט אולי מה יותר מפחיד אותי,
שיהיה טוב נורא או שיהיה נורא רע.
|
כאילו,
הנשימות שלך
רצות אל השמיים
מבקשות מהם להתבהר,
בשבילי
|
יש משהו מבטיח.
יש משהו מבטיח באור הכוכב הראשון.
|
מילים, באמת יכולות להיות כחול
והן לפעמים לוקחות אותך רחוק
|
לו רק היה אפשר
מזוודות בשורות לערום,
ביני לבינך חומות לבנות
בצבעים כהיים
|
לא נראה לי שקיים דבר קשה יותר
מלהתגעגע
|
חיים בפלנטה אחרת. קצב נשימה מהיר. אני שלך. אתה שלי. אמא
לומדת להסתדר עם העובדות החדשות. בית ספר כבר לא בראש סדר
העדיפיות. שאיפה של אוויר בונה לפני התרסקות חדשה.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
למה מבקשים ממני
לשלוח סלוגן
מתחכם לבמה? מה
עם כל הסלוגנים
הפשוטים,
הישרים, ההגונים
ואוהבי האדם,
שלצערי לא יצא
לי להכיר
מעולם.
אנדרואידית
פראנואידית ברגע
של תהייה וחוסר
רעיונות לכתיבת
סלוגן |
|
