| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 | 
 אני משתדלת ללחוץ כל בוקר על הגזומדי ערב לבדוק את הבלמים
 
 | 
 | שפתיים. ידיים. עיניים.
 אף אחת מהן לא יכולה לגלות לי מה יהיה.
 לעזור לי להחליט אולי מה יותר מפחיד אותי,
 שיהיה טוב נורא או שיהיה נורא רע.
 
 | 
 | 
 כאילו,הנשימות שלך
 רצות אל השמיים
 מבקשות מהם להתבהר,
 בשבילי
 
 | 
 | יש משהו מבטיח.יש משהו מבטיח באור הכוכב הראשון.
 
 | 
 | מילים, באמת יכולות להיות כחולוהן לפעמים לוקחות אותך רחוק
 
 | 
 | לו רק היה אפשרמזוודות בשורות לערום,
 ביני לבינך חומות לבנות
 בצבעים כהיים
 
 | 
 | לא נראה לי שקיים דבר קשה יותר מלהתגעגע
 
 | 
 | 
 חיים בפלנטה אחרת. קצב נשימה מהיר. אני שלך. אתה שלי. אמאלומדת להסתדר עם העובדות החדשות. בית ספר כבר לא בראש סדר
 העדיפיות. שאיפה של אוויר בונה לפני התרסקות חדשה.
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | עזוב אותךמילדים רעבים
 בסומליה. כשאתה
 באמת צמא,
 ספרייט.
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |