[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שירי שריד
Life is what happens to you while you're busy making other
plans.

John Lenon

http://shirisarid.shir4u.org.il/

אל היוצרים המוערכים על ידי שירי שרידאל היוצרים המעריכים את שירי שריד

עוד אבוא אל סיפך בשפתיים כבות.
עוד אצניח אלייך ידיים.
עוד אומר לך את כל המילים הטובות,
שישנן,
שישנן עדיין.

כי ביתך העני כה חשך עת ליל
ועצוב בו וודאי לאין סוף.
וחיי שכרעו בלי הגיע אלייך,
הוסגרו לחוצות ולתוף.

אך פתאום את נוגעת כיד מבהיקה.
את פולחת כזכר נשכח.
הדממה שבלב, בין דפיקה לדפיקה,
הדממה הזאת
היא שלך.

(נתן אלתרמן, מתוך "כוכבים בחוץ")



מיום האיידס הבינלאומי 81. כינרת בלב, נודדת בדם,
וכפר-סבאית במישור הפיסי. מגלה מחדש את הקשתיות שבה
בזמן האחרון, וגם את הגעגוע העז לאנשים שנמצאים
יותר, לאנשים שנמצאים פחות, ולאנשים שלא ישובו עוד.
כל יכולה בפוטנציה, פיטר פן באידיאולוגיה, מתבגרת
ומתגברת ובעיקר אוהבת בפרקטיקה. אוהבת קולנוע. אוהבת
לתת. אוהבת לכתוב. ואוהבת למצוא תרוצים כדי לקחת את
האוטו ולרדת לאילת לחמש דקות, רק בשביל הנסיעה.

והכי משתדלת ללמוד לאהוב את עצמי.


אהבה היא טעם החיים.
גם נהיגה.
גם סטלה טובה.
גם סנדביץ' אנטריקוט במוזס, עם בייקון, ביצה עין,
מיונז, קטשופ, צ'יפס וגבינה צהובה.

וקולה ליד.
גם עברי לידר.
גם אריק ברמן.
פשוט מוסיקה טובה.
והרבה אהבה.
כבר אמרתי.
בעיקר אהבה.
מכל הסוגים.


ותודה להוריי המדהימים שהביאוני עד הלום.


בחירת העורך http://stage.co.il/Stories/466094


.Don't dream it. Be it



חלומות מתגשמים.



סאב קוץ' מילגה


עם קצת רצון, יכולת ואמונה עצמית - כולנו כל
יכולים.



בהאווטו סאבא מנגלן - מי ייתן שכל היצורים יהיו
מאושרים
     http://www.il.dhamma.org/os/index.asp




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ג'ננה
שוכבת לבד מדי, במיטה גדולה מדי, מנסה להירדם. מישהי פעם אמרה
לי שצריך לספור עד עשר. לא מהר מדי. לא לאט מדי. סוג של מנטרה.
לא להפסיק עד שנרדמים.

כמיהה
"נו, שחר. תחייכי כבר!" היא צועקת מרחוק.
"לא בא לי לחייך. אפילו מזויף לא יוצא לי." אני קוברת מבטי
באדמה. גילי מפנה את ראשה אלי.
"למה לא בא לך לחייך?" היא שואלת בנון שלנטיות, במבט חודר
שבוחן את הפנים. אני מרגישה את השפתיים שלי מתעקלות כלפי מעלה.

געגוע
"אני לא יודעת אם אוכל לעמוד בזה שוב," אני אומרת בתחינה. אני
צריכה חיבוק. לא מעיזה לבקש. נרתעת ממנה שוב. גם היא ממני.
משהו בסיטואציה הזו נראה לי בלתי אפשרי.

ישנן דרכים אותן אני נוסעת כמו מתוך חלום. לעיתים נדמה לי שאת
כף ידי איני מכירה כפי שאת הכבישים הקבועים, שאני מתפתה לא פעם
לקרוא להם - שלי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
של אוויר סינטטי
לנשום עמוק, לסגור את החלון

כל הכחול הזה עכשיו
עמוק מדי

מסניפה נגיעות
דרך הבגדים
פרומונים רטובים
נוירונים מתחברים

זה בעיניים
תמיד יותר

בעצם
רק אצלי
האנוכי עדיין
מתנגן שיר לא מכוון

מקשיבה לגירסא
הראשונית שלך
תוהה
מה נשתנה

מתנגנת ברכות
כמו אור הירח

בגיל שלוש אמרת לי -
מותר למצוץ.

הערפל מתפשט עכשיו צמרמורות של אור
זורם טל מהורידים אל
העשן המסתלסל צחוק

אני צורחת בשתיקה
לא.
לא שוב

אמונה
הסנקהארות כואבות
אהובתי

כופתת חמוקייך למיטתי
בציפורניים רכות

לפעמים השמיים סמיכים
כל כך שאין אוויר

הגיע בצלצולים צורמים
שהתגנבו אל החלום

קינה
האבל זורם דרך הורידים
באלפיים מיליגרם מורפיום

טיפה טיפה
לתוך התודעה

קצר בזיכרון החוזר במקצב קטוע
נאונים מעושנים במרחק לבן

שריד של משפחה
בנפילה
לא,
לא.
משכחה.

את נמזגת כזונה במחירים משתנים
בפינות חשוכות משחררת

מחשבה חצויה
אמת נעלמת
מתגלה

במקום בו אפילו הקעקועים משתנים
בכוח המחשבה

קצרצר
מזמן נשכח

קצרצר
מתאפק.
מתאפק.
חייב.

מילימטר מעוקב של חוט שזור
בתוך סוודר חם

קינה
ויאמרו למשה,
דבר אתה עמנו
ונשמעה
ואל ידבר עמנו אלוהים
פן נמות.

אך אתך האלוהים דיבר.

אל תוך הבוקר

קשר
מעבר לסורגים
שבמיטה

חיים ברציאנוליזציה

החמצן מוחדר במנות קטנות
אל מחזור הדם
כרעל מתפשט

מעל לבמה חדשה

משאריות גופי

תלויה באוויר
כשאת מזמן
כבר חתכת

אמת אני נושמת אמת
אמת בכל טיפה של דם אמת

הימים כעצב צורמים לי
מתנגנים במיתר שסרח
לא ניתן עוד לחבק את הרגע
שהתפכח ובבכי ברח

לחישות מלוכלכות
מטהרות
מים לבנים
מתפתלים בחום

הישארי

בפתיחה
של ארבע אצבעות

הנה דם הברית אשר כרתתי עמך
על כל הדברים האלה

התירי לי שוב
לחדור לתוכך

תשכבי עירומה
עם רגליים פתוחות
ואצבעות של בחורות בלונדיניות
עם עיניים כחולות
עמוק בתוכך

אני אוהבת לפנטז
איך אני מזיינת לך
את השכל

מכיל אותך.
מכלה אותי.

כדם פואטי בכוס חלקה

שברי ילדות מקאברים
בריח אבק שריפה

בתנועה חדה
לחתוך וללכת
אשסף בתוכך את תוכי

אל מול עולם ישן
אני שותקת.

לא
אמרת
עכשיו
נמאס

מקבר
עשר שנים
פתאום זה קרה
אני מבוגרת
מאחותי הגדולה.

בלילה אני כוכבת פורנו
לא כואבת יותר
האדמה שוקעת
הורמונים נשיים משתוללים

הימים דקים
והלילות
ארוכים כמו הירח

לידה מחדש בטעם מסמר חלוד
סרט אפל המתנגן בגניבה
מאלחש באפלוליות את המחנק

כמו חגיגת יום הולדת
או ברביקיו
שנמשך שבעה.

את השנים המתעקשות לברוח
מהחלומות המאיימים על המחר
המתקיף בכרוניקה ידועה
של הישרדות ההדחקה
בלתי אפשרית
לא מתפשרת

לא מהזיות החום, אולי
מעודף מחשבה תחילה

ברגע של הבזק
איתך


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ואני יודעת שאני נשמעת כאילו אני חוזרת על עצמי, וזה נכון. אבל
זה רק מוכיח שזה באמת בגללו ולא בגללי.

ג'ננה
אני לא אשבר.

יסורים
טיק טוק טיק טוק טיק
עוד ארבעה ימים, תשע עשרה שעות
שלושים ושמונה דקות
ושלושים שניות
טיק טוק טיק טוק
עשרים שניות

סתם לידיעה, אם אני רואה את אלוהים אני הורגת אותו
סתם לידיעה, כי מגיע לו מכות.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סלולארי/וובקאם
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה
הבית ה"חדש" בכפר סבא. כמה טוב שיש מצלמות בסלולרי.

דיגיטלי
אל היצירה

סלולארי/וובקאם
אל היצירה




אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
קונצנזוס:
רחוב סומסום
החדש זה דפק


תרומה לבמה





יוצר מס' 39256. בבמה מאז 31/7/04 4:33

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשירי שריד
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה