|
בוגרת מגמת קולנוע....
חכמים ממני אמרו:
"החיים הם סרט טוב, הבמאי גרוע"
לב גדול,אדום,מדמם על השטיח השחור שנמצא בליבי, השטיח שנפרס שם
בגללך... לכבודך...
|
מסתכלת לה בעיניים,טובעת לתוכן...
אהובתי היא כאן.
|
לצעקות שלהתרגלתי כבר לדיבורים שלך...
למעשים שלך...
התרגלתי לקול שלך...
לדמעות שלך... לצחוק שלך...
|
אביב מתישבת על המיטה, ופותחת את מחברת ההיסטוריה שהיא הביאה
לסתיו. היא מבחינה ביומן פתוח לרווחה זרוק על המיטה. כתוב בו:
"אני לא יודעת מה לעשות! פשוט שאני רואה אותה אני מרגישה משהו
בבטן, אני לא בטוחה מה זה, אבל זה חזק ממני... אף פעם לא
הרגשתי משהו דומה לזה.
|
|
|
החיים זה כמו
חרא, וכאן אין
צורך להסביר מה
דומה בשניהם כמו
שהרבה סלוגנים
עושים.
החיים הם פשוט
חרא. חרא.
זהו, גמרתי. |
|
