|
ציפורניים שלופות אל מול בשר יבש
עור סדוק וכעור בצמוד לכתפך
ההיית או רצית
|
לא אלך אחריך עד שאול
לא אסטה, לא אפחד
לא אפול
|
ילד בודד ברחוב אין מוצא לו יושב משחק עם כדור ומקל
ילדה עגומה אין פנים או שמחה לה תמשיך כמו עוד יום לקלל
|
רעב לבשר, לשמיים ותכלת, לאור הנוגה של ירח מלא.
לצליל מיתר ספק גרוע ספק אובד,
לכל שהיה משכבר, משעבר.
|
אני שונאת את הירח והשמש והים
|
במקום קסום בו אין אור ואין חושך
יושבת ילדה בה אין יופי, אין חן
|
היום בו נפלו השמיים היה יום די מאכזב יש לומר, אתה לבשת חולצת
פולו מזעזעת ואני בחצאית מיני לא מחמיאה.
|
ואת מתבוננת בי בפעירות משוועת ודורשת פינוק פה, עכשיו וכרגע
ללא תירוצים וללא הירהורים.
"את זונה של תשומת לב, את יודעת?" אני לך אומרת ואת מביטה בעין
ג'ינג'ית חשודה, שולפת ציפורן, מייללת בהתרסה ומזיזה עכוזך
לכיוון המטבח.
|
|
|
חברים קרובים
קוראים לי כבשת
הרש.
כבשל'ה בוידוי
קורע לב. |
|
