|
זו מתיקות שאין כמותה/ אני לא פגשתי כמוה/ לפחות לא במדינה
המרה הזו/ לפחות עדיין לא...
|
בוא נרד עד לתהומות של החיים/ נתחיל מגבוה וניפול ביחד/ נשכח
מוסכמות, נשכח מפחד/ וניפול...
|
המפה לא משקרת/ המרחק ביננו הולך ומתקצר/ המראה לא משקרת/
הזקנה אוחזת בי/ כמו סנה בוער
השיר הולחן.
|
אבל אלי הרגש לא שב/ והוא עדיין חשב/שזה יבוא/שאני אהיה שלו...
|
העמק הרותח כדם בעורקי/ הכנרת יבשה כיבשו כבר דמעותי/ והמחנק
אשר בכרך כמועקה שבגרוני/ ורק הלילה במדבר עוד מאפשר את נשמתי
|
יום הולך ועוד יום בא
הזמן עובר וזאת סיבה
|
מי יודע למה, לא יודעים מה הולך
הוא חושב שהיא יודעת
היא לא יודעת שהוא חושש
|
מי יודע למה/ לא יודעים מה הולך/ הוא חושב שהיא יודעת/ היא לא
יודעת שהוא חושש...
|
נכתב בתאריך 11.04.02 . לא רוצה לתת "טיזר" רגיל, כי אין טעם
לתת "טעם"...מי שירצה מוזמן להשתתף, בגלל זה השיר כאן...
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מאיפה הייתי
אמור לדעת
שהזקנה ההיא לא
רצתה לחצות את
הכביש? היא עמדה
על שפת המדרכה!
אחד, רגע לפני
שגילה שלא כל
זקנה שעומדת על
שפת המדרכה רוצה
לעבור את הכביש. |
|
