|
יש מילים
שצריכות להיאמר
בשקט.
בשיק דחוי
|
גם היום
לא אבקש מחילה מאלוהים.
ממילא אין לו עניין בכפרה שלי
שמעפר באה ולאפר תשוב.
|
הולכת ביער, נכנסת עמוק
ציפורים שרות, סחלבים נדירים
ממשיכה עוד קצת הלאה, קדימה, רחוק,
לא משאירה אחריי שביל פירורים.
|
"למה", אחד, גדול ורועד
תלוי באוויר העומד
|
לימדת אותי לאהוב אותך בלי חרוזים.
עם קצת טעויות,
דגש מיותר,
פסיק לא במקום.
|
ושוב חורף. ריחם המשכר של הנרקיסים
המתעוררים משנת הקיץ שלהם בכל ינואר,
בשדות הבוציים שמאחורי ביתי
ממלא אותי.
|
|
|
-ציקוצון, מה
נעשה הלילה?
-נשתלט על
העולם?
-טוב. ומה אחר
כך?
-אה... סקס פראי
וחסר משמעות?
-סבבין.
(נוי-נוי אוהבת
אנשים שיודעים
מה הם הולכים
לעשות בחיים, או
לפחות הלילה.) |
|
