|
בס"ד
לימור שרוני, ילידת 1978.
חולמת את החיים, ומשתדלת לחיות את החלומות
(שינוי קטן לשורה משיר של בני ברמן).
תמיד שמחה לתגובות וביקורת בונה.
שיהיה בכיף.
וגודל האבן שמונחת במקום בו
היה פעם ליבך
|
רגעים קטנים של אושר
נאספים אל קרבנו
|
ואלוהים אמר "ויהי אור".
והיה אור---
ומאז לא נראה אור כזה במקומותינו.
|
לעולם לא אהיה עוד מוכת ירח
|
הדמעות שאחר כך כבר היו מובנות מאליהן
|
כשתושלך אל הבור הפעם,
לא תברח מהנחשים והעקרבים
|
את ליקוי החמה הפרטי שלי
עברתי פעם אחת יותר מדי.
|
יש מקום בעדן.
ויש מקום בגיהנום (לכולי).
|
האדם שלא עבר בחלומי,
הוא הכל והוא כלום
|
צייר לי את ידיך
שנוגעות בי
|
שלא יגמר לעולם האושר הזה.
האושר הזה ששולח ידיים מתוך חושך אינסופי.
|
עת לשנוא.
רע כה עמוק במשיכת קולמוס אחת.
|
הרגעים היותר קשים הם אלה שבהם אני מנסה לחפש משהו בתוכי,
ומוצאת שום דבר.
|
|
|
כאשר מרפי כתב
את החוקים שלו
(ע"ע חוקי
מרפי)
אתם חושבים שהם
יצאו הפוך ממה
שהוא התכוון?
העז האלפינית |
|
