|
בשקט,
כי מילים לא ימלאוני עכשיו.
אין בהן כוח לגרום לי אושר
או כאב.
|
הייתי מעדיפה
אלימות, יומיים של פרכוסים, הזעה
הקאות
הזיות
|
יש איש קרוע אצלי במיטה
לבטיו פרושים על סדינים לבנים
הוא מתחנן
"עזרי לי"
|
נחשים שחורים בתוכי
גרים בפינות
מכרות אבק ועזובה
חורשים בי מחילות
מרושתת
כעיר מאוכלסת מדי.
|
|
|
קקי.
זוזו לסטרי פונה
אל המכנה המשותף
השמנמוך ביותר |
|
