|
כי מכאן איש אינו בורח. בנווה ים אפשר לצאת רק אל מתחת לאדמה.
היו כאלו שניסו, גיבורים קוראים להם.
|
שמעתי אותה מטפסת במדרגות מהרגע שהיא נכנסה אל הבניין. הצעדים
הכבדים, הייחודים לה הסתננו מבעד לדלת והתפשטו בחלל הסלון כהד
איום ונורא. השעה הייתה רק אחת.
|
וכך בין רגע
קניתי לי חיים
בשוק הסוחרים
|
יצר האדם רע מנעוריו
או שמא הוא טוב
שכחתי כבר עכשיו
|
ושוב אותה ריקנות
מחלחלת אל מצולות נשמתי
מפתה אותי
פיתוי חושני
|
כל שנה
עוד פיסה מגופי נושרת
|
וכך ביום בהיר אחד
המציאות מכה על פניי
טעמה המר מתפשט לשפתיי
|
לאן את הולכת ילדה?
כולם רצים
ואת מאחור
|
|
|
את לא לסבית,
נכון...?
אחד מנסה להתחיל
עם זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
