|
ילידת 1982. עוסקת במשאבי אנוש, אך שרה ונוהגת לכתוב
מאז שהייתה ילדה קטנה.
המומלצים שלי: זה נגמר/ שלך/ בא לי לצרוח/ עידוד
עצמי/ להציל אותך/ דממה/ אנהדוניה/ 10 דברים שאני
שונאת בך.
אני שונאת את החיוך שלך
אני שונאת את האדישות שלך
אני שונאת את איך שאני אוהבת אותך.
|
הכרתי פעם צ'יטה.
היא הייתה צ'יטה מיוחדת, קטנה ומנומרת.
|
טינופת הייתה שלי והיא הייתה איתי במשך כל שעות היום.
לפעמים היא הייתה עוזבת אותי ועוברת אל מישהו אחר, אבל רק לזמן
מוגבל והיא תמיד הייתה חוזרת אליי בסופו של דבר.
|
תמיד אומרים בימי הולדת מזל טוב.
כשחשבתי על משמעות הביטוי, הגעתי למסקנה שהכל סתם בולשיט.
אף אחד לא יכול לתת לך מזל טוב...
|
הרגשתי שעומדת להתרחש רעידת אדמה הרבה לפני שהיא בעצם התרחשה.
אין לי חוש שישי או משהו כזה. פשוט ידעתי שמשהו גדול עומד
לקרות.
לא ניחשתי שזו תהיה רעידת אדמה בסדר גודל כזה.
|
כבש נורא, מקורב לשושנה שלי, ראה לנכון לעשות מעשה שיכבה את
אורם של כל הכוכבים עבורי. קרס עולמי ולא ראיתי יותר אף כוכב.
אפילו לא נצנוץ אחד.
|
עדיין חשתי את מבטו נח עליי, הרגשתי שנעשה לי חם. תהיתי אם זו
השפעת השמש מבעד לחלון או אדי הקפה. קיוויתי שלא מבחינים כי
אני מסמיקה.
|
לפעמים בא לי לדבר
ואין מי שיקשיב...
לפעמים בא לי לאהוב
ואין מי שייקבל...
|
אלפי דמעות,
אלפי מחשבות,
ואני אחכה לך אלפי שנים.
|
אין לי מזל, אין אצלי מחר
רואה הכול שחור
אין מזור לכאבי
אין סוף לבדידותי
|
אני טובעת,
בעינייך הכחולות.
אני יודעת
שאין מה לעשות...
|
הייתי טיפשה כשחשבתי שאהבתי אותך
יום וליל חיכיתי לטלפון שיצלצל
|
ומה אם לא היית עוד?
אם היית נגמר
|
בא לי לצרוח
כמה אני אוהבת אותך
אך שום קול לא יצעק בחזרה
דממה
|
בוהה החוצה דרך החלון בנופים המתחלפים
אט אט השדות הירוקים הופכים למרחבים מצהיבים
|
אל תברח
כי לפתע נדמה שאורם של כל הכוכבים דעך
נסיך קטן,
שפניו שוחקות ושיערו זהב
|
עוד מאוהבת בך כמו ילדה קטנה
חושבת עלייך כל הזמן,
רוצה לחוש אותך שוב בזרועותיי
|
אין שום תקוות, אין ציפיות.
לא יודעת איך להמשיך הלאה
ולשם מה לחיות.
|
בין עמקי אכזבה,
גבהת ועלית אתה...
|
אחרי שלא נשאר ממני כמעט כבר כלום
כל מילה נחרטת, כל נגיעה נזכרת
|
להיות לבד,
זה לא כל כך נחמד.
|
עוטפת את הלילה בחיבוק
מכסה את הקור בשמיכה
|
כל הזמן חושבת על הנשיקה
בלילות חולמת דמותך
ואולי תרשה לי
לתקן אותך
ואולי תיתן לי
להציל אותך
|
אתה כל כך צעיר וכבר כל כך מוכשר
הקסמת אותי, שבית את ליבי
למרות שאני לא ממש מכירה אותך
לא מבינה איך זה קרה
|
בימים הכל בסדר,
גם אם אני עצובה
אך לפעמים, בלילות הכל שונה.
|
אני לא מבינה,
מתי שכחתי מי אני
איך אני מאבדת את דרכי
|
גופי כמו כלי קיבול ריק, מונח חסר תנועה על המיטה.
לעיתים חסר תחושה, לעיתים עם מיחושים ומכאובים.
הגרון בוער, הראש כבד כפליים מהרגיל.
|
פעם ידעתי איך לאהוב באמת
היום אני קצת מפחדת.
פעם ידעתי לקחת ולא רק לתת
|
הייתה בי שמחה,
אך גם היא הלכה
|
רעדתי.
אני לא יודעת למה...
|
שוב פחד, שוב אני לבד.
ושוב בכי, אותי כבר לא תאהב.
אתה אף פעם לא תדע,
איך טבעתי בעיניים שלך
|
אני צריכה בחיי אך ורק אותך
אתה יודע שאני כל כולי שלך
אז למה זה לא תתן לי להיות אתך?
|
אני רוצה יותר.
אני רוצה יותר מידי.
אני רוצה יותר. יותר מהכל.
|
שירה
הם נכנסים ללבנון
מעיין
טוב, מה את לחוצה? חצי מדינה במילואים!
שירה
יש לי הרגשה לא טובה
|
כל מה שאני רוצה
זה איתך לשכב פרקדן...
|
בא לי לצרוח
עד שאאבד את קולי
להקיא את כל הגועל מתוכי
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
השעה שמונה
ארבעים ושבע.
אני חוזרת. השעה
שמונה ארבעים
ושבע. אני
חוזרת. השעה
שמונה ארבעים
ושמונה. אני
חוזרת. השעה
שמונה ארבעים
ושמונה. אני
חוזרת. השעה
שמונה ארבעים
ושמונה. אני
חוזרת.
..
-אילנית ירוקה
היפואקטיבית
מתאמנת לשירות
טלפוני ב-155 |
|
