[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 214836489 214836489
אל היצירות בבמה האהובות על שירה צוראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי שירה צור
"דימיון חשוב יותר מידע. ידע הוא מוגבל.
דימיון יכול להפליג סביב העולם." אלברט איינשטיין


פעם אהבה גדולה חתכה את חיי לשניים
והחלק הראשון ממשיך לפרפר
במקום אחר, כנחש קטוע.
השנים שחלפו הרגיעו אותי
והביאו רפואה לליבי ומנוחה לעיניי.

ואני כאיש עומד במדבר יהודה
מול שלט "גובה פני הים",
ולא יראה את הים, אבל הוא יודע.
כך לזכור פנייך בכל מקום
בגובה פנייך.

יהודה עמיחי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פעם חשבתי לקרוא לכלב שלי אלוהים.
חשבתי שזה יכול להיות נורא מצחיק, שאני ארצה לתת לו אוכל, אז
אני אצעק "אלוהים, אלוהים" ואנשים יחשבו שאני משוגע.
זה נראה לי נורא מצחיק אז, שאנשים יחשבו שאני משוגע, כשבעצם
אני רק אקרא לכלב שלי.

אני מפנה אצבע מאשימה. את אותה אצבע שדחפתי לגרון אני מפנה
אליכם, לחברה. לחברה שגרמה לי לשנוא את עצמי על כך שאני לא
מושלמת,

אשר שימחוני קראו לו. לא הכרתי מימיי אדם יותר מאושר ממנו.
פעם, כשרק הגעתי לכאן, נכנסתי במקרה לחנות שלו כדי לברר אם
צריך עובדים. זה היה מין מקום מוזר כזה שלא יכולת להבין מה
מוכרים שם, מקום שנראה מעניין, אז נכנסתי.

לילות קרים
ודמעות בלי מנוחה
צורבות אט אט
על פניי את שמך...


לרשימת יצירות השירה החדשות
המיית קולך היא צלצולי אוזניי
לאחר הקרב.

טבע
בנשיכה עדינה מתגלה הגלוקוז החבוי
בעטיפה הירוקה הזו.

טל הבירה
המתחמק מריח השעורה
יורד לאיטו
במורד גבעות ירוקות

קול מהדהד בחושך
ושוב, אני לבד
חשבתי שעונים לי
אך אין כאן אף אחד

אני מנסה להוציא אותו ממני
אבל הוא חוזר בלילות
משתלט עליי ללא קושי
גורם לי לרעוד

געגוע
והסמיכות שנתקעת בשיניים
כבר פערה חורים.

ובלילה של סיוטים
מתעוררים אל הכאב
ויודעים שהם לא ייעלמו
הפצעים שבלב.

אכזבה
כי אין לכאב שלך מחיר
וכשאת מזייפת וצועקת מאבדון
הם חושבים שאת נהנית

תנור חימום ענק
מצליף בי אור וחום לאין קץ
חורך את עורי הלבן
מזכיר לי שהקיץ כאן.

ביקורת
יגרסוני
במטחנת בשר
יבתרו את נשמתי
לקוביות

וכמה שתנסי
את יודעת, ורואה
שהיא עמוק בפנים
וכמה שהיא נוראה

הרהור
מלמולי הטירוף, או שמא השפיות
מחשבות על לחיות, מחשבות על למות
הבדידות באדם שוב קוראת לו לצאת
השקרים מחייכים, מול גוויית האמת.

אני חושבת עלייך רק
במנות בינוניות
בכל פעם


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ואז, כשהוא מסיים לספר לכם דבר כזה, שרוב האנשים במדינה כבר
יהיו די אדישים אליו, הוא לוקח אויר, משחרר מן אנחה כזאת ועובר
לידיעה הבאה.

יכולתי להרגיש את הכאב, למחוץ אותו בכף ידי, כל-כך מוחשי עד
שפקפקתי ביכולתי להחזיק מעמד עוד שעה נוספת במציאות.

לו יכולתי הייתי מסיר ממנה את עורה עד שתזעק ובלבד שלא תאמר את
כאבי שלי בפיה.




סעמ,
עעעמ,
עעעעמ, עעעעעמ,
עעעעעעמ,
עעעעעעעמ,
עעעעעעעעמ,
עעעעעעעעעמ,
עעעעעעעעעעמק
ערס


זאת שאהבה את
התל-אביבי


תרומה לבמה





יוצר מס' 27471. בבמה מאז 25/10/03 2:44

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשירה צור
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה