|
שירה (1987) התחילה לכתוב רק לאחרונה (חורף 2004)
ביום אחד, באמצע הלילה, כשלא היה עם מי לדבר.
לאחר שיחה עם אדם נבון, החליטה לכתוב בכל פעם ופעם
שתרגיש רע. וכך היה. השאר, היסטוריה.
לפעמים אני חושבת, רק עוד פחות משנתיים, ואז לצבא.
יש שפוחדים לעזוב את הבית.
גם אני באיזשהו מקום, אבל אני יודעת שאם אני אשאר פה אני אשבר,
אני אתפרק, אני לא אחזיק מעמד.
|
למה ההורים תמיד מתעקשים שהם יודעים יותר טוב ואנחנו לא יודעים
כלום?
למה הם אוהבים להיכנס איתנו לויכוחים חוזרים ונשנים על אותם
נושאים בהם הם אומרים את אותו הדבר לפחות 10 פעמים, והם טוענים
שהם כבר יודעים מה אנחנו רוצים להגיד ולא נותנים לנו לדבר?
ומה אם א
|
|
|
אחרי הסלוגן הזה
אני אצא
מהאינטרנט, אני
אעשה משהו עם
עצמי, אני אתחיל
לחיות באמת.
רק עוד סלוגן
אחד.. |
|
