|
ואז הילד הנמוך אמר בערך בפעם המיליון וחמש: "אפשר בבקשה ברד
אדום?" וחיים, בעל הקפיטריה, ניסה להבין מאיפה הקול הזה מגיע
אבל הוא לא ראה את הילד הנמוך מבעד לכל הילדים הגבוהים שהתנפלו
על הדלפק בכל מיני בקשות נוסח חומוס-צ'יפס-סלט.
|
אחר כך עצמתי את העיניים, כנראה שאיבדתי את ההכרה או משהו,
והתעוררתי בבית חולים עם כל מיני צינורות מחוברים לכל מיני
מקומות בגוף שלי.
|
מנסה לתרגם את המחשבות האלה למילים,אבל מה שיוצא זה קשקוש
מבולגן וחסר משמעות. בראש זה נשמע הרבה יותר עמוק.
|
רבקה הייתה מאושרת, היא הבינה עד כמה בני משפחתה אוהבים אותה,
אבל כאב הראש רק הלך והתגבר. היא לא אמרה לאף אחד, כי לא רצתה
שידאגו יותר ממה שהם כבר דואגים. לקראת הצהרים, זוהר נתקף בכאב
בטן משונה, והתעלף.
|
ראיתי טלוויזיה כל היום. במקרה יצא ששידרו בערוץ שמונה את
התכנית הזאת על הכריש-פטיש שרציתי לראות לפני כמה זמן ופספסתי
|
בכל יום שלישי אחר הצהרים הגיעה שי למתנ"ס הקרוב לביתה כדי
להשתתף בקבוצת התמיכה לאנשים ששונאים את עצמם. בין האנשים
האלה, היו כמה פרצופים מוכרים.
|
וחיים,
בכלליות זה יופי
בעצם,
תלוי של מי...
|
אני מרגיש רגוע
אני רואה צלילים!
מחכה לגברת אנרגיות טובות
שתבוא ותחפש אתי את אלוהים
|
מבקשת לעוף לעולם שהוא מושלם.
|
לדבר לעצמי זה טיפשי
אבל זאת אך ורק דעתי...
|
ועכשיו יותר טוב לי.
אני לא חושב.
|
הם כולם הולכים באותה דרך
וחושבים שזו הדרך הכי טובה
הם כולם הולכים באותה דרך
דרך הכסף החוק וההשכלה
|
רק לחשוב
שאולי יש מקום
שבו אפשר
לנשום
|
אנלא שייך לכאן אני שייך רק לשמיים
|
נפילות
בגיל חמש זה אומר
שריטה על ברך שמאל
בגיל עשר זה בבית הספר
שהלכתי מכות
בגיל שבע עשרה נכשלתי
|
זה ממש מעצבן שאי אפשר לדבר עם אף אחד.
אולי אני אילמת.
|
ישבתי וחיכיתי
למוות שיבוא אלי
שיקח אותי למקומי
כי כאן מיציתי את עצמי
והמוות לא בא
אולי הוא תקוע בפקק, חשבתי
ועדיין ישבתי
חיכיתי לו והוא לא בא
אז החלטתי לקחת יוזמה
|
אלוהים בטח לא רוצה
לנפץ לי ת'אשליות
|
קורט קוביין היה אפס
אבל אני אוהבת אותו
מסיבה אחת פשוטה והיא
שאני ממש כמותו
|
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן...
-לא נורא, חמוד.
יש לו סיכוי טוב
יותר להגיע לירח
בגיל 21.
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט
בעוד דו שיח
מרתק על נפלאות
הבזוקה. |
|
