שירה רקדנית.
היא לא מתיימרת לכתוב כתיבה יצירתית קלאסית,
היא כותבת בעיקר כי טוב לה, כי יש לה חשק או כי היא
פתאום החליטה שהרבה זמן היא לא עשתה זאת.

היא נולדה ב-1984, חיה על הגוונים האפורים,
נושמת,רוקדת, מעשנת, שותה,
מסתובבת עם הבנים בטענה שבנות זה חרא של עם,
ובזמן האחרון היא אפילו עובדת.
הפחד הכי גדול שלה זה לעבור לעולם הבא מבלי להשאיר
את חותמה בעולם הזה.
היא שוחרת שלום וצדק ומתעקשת תמיד לשפוט ולבקר את כל
העולם, זו התכונה הדומיננטית בה שמחזקת את פרופיל
ה-"בתולה".

היא מעין קדושה מעונה.

האהבות הקטנות בחייה הן אלו ששוות את כל המאמץ
והטירחה בחיים האלה, והם:

ללכת על קצות האצבעות, מחמאות על הפוינט שלה,
מבוגרים זכרים ששותים אספרסו, התפרצויות זעם של
רוסיות עם מבטא כבד, קפה הפוך והרבה, את הפחיות קולה
הקטנות שמחלקות הדיילות, התנצחויות, ניתוחים
פילוסופים מתמשכים, שבת בבוקר, פדופילים, חיילים
שמנקרים באוטובוס, סימפטיה לקאמל לייט, הנאה מאל.אמ
לייט, קומבינע <להקת מחול>, בלט קלאסי, מחול מודרני
ומחול בכלל, ציירים וציורים, גברים עייפים מעשנים,
אדיבות ורוחב לב,יאיר לפיד, פורים, תאנים, תמרים,
חיבוק "כפית", נאיביות של ילדים קטנים, השתנקויות של
בכי, בטן שטוחה, ז-י-ג-מ-ו-נ-ד פ-ר-ו-י-ד, קולנוע,
פירסום,ערמונים, פאי,קובי מידן, הנימה המשועשעת של
ירון לונדון, את החצי חיוך של ירון לונדון,המחשב
שלי, טרנטות ישנות <ובמיוחד את רכבי שלי>, נתינת
שמות של בנים לבנות, לחישות, מחוכים,
מ-נ-ג-ה,מלכוליות, ח-ו-ל-י נ-פ-ש, שיכורים,
א-ל-כ-ו-ה-ו-ל, נעלי אצבע <נעלי בלרינה>, ש-ח-ו-ר,
מקלחת של מים רותחים, ס-י-י-נ-פ-ל-ד, ג'ורג
מסיינפלד, אנשים צינים, אינטלקטואלים, פסיכאטרים,
ר-ו-ח-נ-י-ות, סופי שבוע, צפון הארץ, צפת, זיכרון
יעקוב, יפו, הנמל, סטודיו לריקוד, י-מ-י-ם
ג-ש-ו-מ-י-ם, קיפאון, צעיפים,לנהוג <יחפה
כמובן>,"נפלאות התבונה", ספרות זולה, חדר העריכה של
ביצפר, ק-ו-ל-ד-פ-ל-י-י, בריטים, ריח של אופיום
,קטורת, נ-ו-ס-ט-ל-ג-י-ה, דה-ג'וו, התאהבות, סקס
אפיל,ביצ'יות, ניטים, גוטיות,שיער שחור ארוך,

ולאהוב, והרבה.

:)

נו תגיבו!

צרת נפשי בדידות ניחשתם סודותיי וכמהתם לדעת אשר על ליבי ואותן ידיעות נטל הן והן גועשות ממני הלאה בשפטי זעם