|
Since 1988
בקרוב אתם תבינו אותי
אם לרגע אחד תעצרי את הזמן המאיים,
התקתוק שלא מפסיק וחונק אותנו כמו חבל תלייה
|
נזכרתי,
ועיניי שהיו יבשות עכשיו דומעות.
ואני לא בטוחה.
ובטח שאת כבר לא כאן.
|
תפסיקי לדמיין
את רואה הכול ועוצמת עיניים
את לא רואה כלום ופוקחת אותן
תפסיקי
|
|
|
אלוהים אדירים!
כן, אני מדבר
אליכם, כל
האלוהים שם
בפינה!
הבלתי-משועמם
עדיין משוכנע
שפאגאניזם זה מה
זה מאגניב |
|
