|
Since 1988
בקרוב אתם תבינו אותי
אם לרגע אחד תעצרי את הזמן המאיים,
התקתוק שלא מפסיק וחונק אותנו כמו חבל תלייה
|
נזכרתי,
ועיניי שהיו יבשות עכשיו דומעות.
ואני לא בטוחה.
ובטח שאת כבר לא כאן.
|
תפסיקי לדמיין
את רואה הכול ועוצמת עיניים
את לא רואה כלום ופוקחת אותן
תפסיקי
|
|
|
