|
בוא ונברח
אתה תשכח שאתה מפחד
ואני אשכח שרוב החיים מאחורי
אנחנו היחידים שיהיה להם אומץ
ריצודים כחלחלים של סוף להבה
מכל החלונות יראו לנו לאן לא ללכת
|
ערב במרפסת שמש טובלת בים
מפזרת לאט בעירה אחרונה
מתיזה שמן זהב אדום
בין חרכי התריסים
מחליקה את בריחי הזיכרון
|
בכיס המעיל הפנימי
אין לי תעודת זהות
או רשיון נהיגה
|
רק נחמה בשכחה קטנה
כשרגע הלפסוס קוטע את התו המתוח מאוזן לאוזן
|
נדנדה בודדה חורקת
שורטת את השקט
עקשנית להגיע לשמיים
מקלפת בקצב
את הציפוי האדום
|
קריאת הייחום של הסקסופון
פורמת את חוטי המתח בעורפי
מפזרת את כל הידיים והרגליים
במרחבי הכסא
|
אפשר לסמוך על אטלס
שישא את העולם על כתפיו
על שלושה פילים וצב
שיתמכו בו לאורך כל הדרך
|
בלילה
אני הולכת רק מתחת לגגות
|
בין כרסים דוחפות
לנמלים עמלות
מאחורי עגלות
מלאות בתועלת
התכסתי בארבע קירות
|
בוא,
אני רוצה לקרב אותך
למוצא פי
|
בין הניחוח הכבד
ללהבות מגע העלטה
העיוורון היה ממש
בלתי ניתן להרגשה
|
אין לך מה לחפש כאן
במדבר
לא מים
לא ברז מוזהב
ולא דיל לשבוע בתורכיה
|
כל תכולתי שני תיקי נסיעות
|
באש המשתוללת וגוועת
מפשיר מבט את הנוף
מעבר לעיקול נחשפת
הדרך, הירידה המבהילה
והסוף
|
בילדותי רדפתי אחרי אגלים של טל
אחרי גלים של מחשבות
אחרי צורות אחרי צבעים
|
חוצפנית קטנה
מנין לך הגודל
להתייחד מרביצת העדר
ללחך צמרות בחשיפת צוואר
|
לארוחת בוקר לקחתי משהו קל
גבר רכיכה
נזל לי בצלחת מדיעה לדיעה
למרות שהוא ריכך לי
את הקשה של הלחם
עוד לא צהריים
ואני כבר רעבה
|
כשהתחלתי לקרוא, בסביבות גיל ארבע, לא יכולתי להפסיק. עטיפות
של שוקולד, תכולה קלורית של קורנפלקס, הוראות הפעלה על מסטיק,
קופונים, פליירים של צילה התעמלות אחרי לידה בבית, רק לראות
מילים.
|
|
|
יום סגריר אחד
בא אלי ה', אומר
שמע חמודי, יש
כאן אנשים
שמדברים בשמי.
מילא היו
שנונים, אבל הם
לא.
אמרתי, שמע
אדוני, לא כולם
יכולים להרשות
לעצמם לשלם לי.
הקופרייטר של
אלוהים ממשיך
ומצדיק את קיומו |
|
