[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שירה מודרנית

"אין ניירות, אין בן-אדם."
('האמן ומרגריטה', מיכאיל בולגקוב)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
בדרך לכיכר רבין ראינו זקנה אחת עומדת באמצע הרחוב וצועקת "מי
רוצה לרוג אותי? מי רוצה לרוג אותי?"

התבגרות
היא הייתה משתעשעת במחשבה שאלוהים מביט עליה מלמעלה וצוחק,
ושהאנשים באווירון רואים אותה בגודל של נמלה - נמלה משתזפת על
גג! היא הייתה מדמיינת את ההבעה ההמומה על פניהם, וחולמת שהם
זורקים לה משהו מהחלון, איזו מזכרת מהמקום שביקרו בו או סתם
משהו שנמצא להם בהישג

סיכת כסף אובאלית
ופרח במרכזה. הפרח -
שמונה עלי כותרת
ועיגול אבקנים גבשושי. מקצותיו מתפתלים

סיוון אומרת שאני בן אדם קר. היא נעלבת לי שאני לא מפנק אותה,
שאני מתייחס אליה כמובן מאליו, שאני לא משקיע בקשר. "אתה לא
אוהב אותי", היא מאשימה, לפחות פעמיים ביום. ואני לא מבין מה
היא רוצה, איך אפשר להגיד לבן אדם כל הזמן שאתה אוהב אותו?

סוריאליזם
היא חיפשה מתחת לשולחנות בכיתה, מאחורי המושבים באוטובוס, בין
שאריות הוורדים בחצר בית הספר, בכיסים של כל המכנסיים והמעילים
בארון שלה, על מדפי הספרים בספריה, במגירות של שולחן הכתיבה,
במקרר, בתנור, במכונת הכביסה ואפילו בפח האשפה. היא חיפשה
בגזעי עצים חלולים,

גלינה מתיישבת על מדרגות הכניסה לרמב"ם שמונה-עשרה ומהדקת את
הצעיף לצווארה. היא לובשת רק ז'קט דק וסוודר מבד רך, מהסוג
שהבנים אוהבים ללטף לפני שהם מפשילים אותו בגסות מהגוף
ומשליכים לצד השני של דירת החדר-וחצי המטונפת שלהם.

ביום הולדתה החמישי, קיבלה מאיה מסבתא רוזי בובת מטריושקה.
בהתחלה היא חשבה שזו סתם בובת עץ יפה, אך כשסבתא רוזי פתחה לה
את הבטן, פתאום גילתה בובה נוספת, קצת יותר קטנה, בפנים. מאיה
שמחה שעכשיו יש לה שתי בובות עץ יפות, אך סבתא רוזי פתחה גם את
הבטן של הבובה השנ

מירה הספיקה להעביר את שתי הרגליים למדרכה שנייה לפני שהמכונית
דרסה אותה. "תסתכלי לאן שאת הולכת, דפוקה!" צעק לה הנהג והמשיך
לנסוע באדום. בימים כתיקונם היא הייתה מתעצבנת מזה נורא, אבל
באותו יום היא הייתה כל כך עייפה שלא היה לה כוח להקדיש אפילו
רבע מחשבה לאיד


לרשימת יצירות השירה החדשות
אני מחפשת
מחילה
להתחפר בתוכה
ולהתנקות מאשמה.

מה עושות
האיילות בלילות

לקחת את כל הזכרונות
ופיזרת, את הרגעים היפים

מטוס אחד ושתי פיסות שמים לא הופכים את העולם לכפר גלובלי קטן
כמו שנחמד לאנשים לחשוב. גם לי יש זוג כנפיים, תאמינו לי, לא
מגיעים איתן רחוק.

ואיך את כל התמימות הזאת
הקרבתי

השמש של לונדון שוקעת
ברחמים עצמיים.

לונדון לא מחכה
לי, היא מחכה לך,

שירה מחזיקה
בדגל השוויון,
החירות
והאחווה.

ובסופו של דבר כולנו זקנים, כולנו חכמים
וכולנו יודעים את התורה שבעל פה

לונדון יצאה לחופשה
בעיר אחרת בכלל. נמאס לה מכל התיירים

זה לא הקש
ששבר לגמל את הגב -
אלה הפרעושים
שכרסמו בפרוותו

הקושי בלפתוח את הדלת
תמיד היה טמון בסיבוב;

עלמה אדומה
טווה בפלך
בגדים חדשים
למלך:

אלו זמנים מודרניים ואני
מתאימה את עצמי אליהם. גלגלי שיניים
טוחנים את מה שהיה פעם האישיות שלי

כל התווים שרציתי לנגן
התגלו בפנייך;

מי יעלה בהר אדוני?
רק עגורי, רק עגורי

אינני יודעת לנקד
או לפסק
אני יודעת להרכיב מילים
ולפרק

ככה - חורטים
באבן-מלח
משאירים סימן
להולכים

אסוף אותי כמו עלי שלכת
על מצע של כוכבים


לרשימת יצירות הציור החדשות
עפרונות צבעוניים
אל היצירה

על נייר
אל היצירה

על נייר
אל היצירה

על נייר
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

על נייר
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
בלדה

אור חדש עולה על הנוף המנומנם של חיפה
העיר באפור, העיר היפה שעייפה מלחמה
והיא שבה לחיים מתוך שריפה
וכך גם אני




אם האנושות
תושמד וכל מה
שישרוד זה במה
חדשה, ארכאולוג
חייזרי שימצא את
השרידים יחשוב
שבועז היה אליל
שהאנושות כולה
סגדה לו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 71635. בבמה מאז 15/12/06 10:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשירה מודרנית
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה