[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שירה לירי

אל היצירות בבמה האהובות על שירה ליריאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי שירה ליריאל היוצרים המעריכים את שירה לירי

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
פואנטה
כשלירון יצאה מהקופסא, האוויר היה לח. אותו אוויר מחניק ומאושר
של החופש הגדול שעמד באוויר לפני שש שנים. היא הריחה ריח קל של
אבק, ואפילו קצת עובש, אבל הבינה שזה טבעי ושככה מריח העבר.

פואנטה
היא החזיקה את ידי, לבושה בכובע המגוחך הזה של בתי החולים. "אם
משהו יקרה לי, תדע תמיד שאני אוהבת אותך, מאוד מאוד". חיבקתי
אותה. "גם אני אוהב אותך". היא נכנסה, ואני החזקתי אצבעות
שהכול ילך כשורה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
ולאורך המנגינה
נשזרו צליליך בי
עמוק אל תוך הנפש
אל הנשמה.

אולי זה רק הסתיו,
אך העצבות נוטפת.
יורה ראשון מורה התו
למנגינה זועפת.

גורל
וכיצד נותנים לאדם למות
אלמוני -

אהבה
אל תמכור לי
ורדים נבולים במסווה

זכרונות
האש שורפת, מאכלת זיכרונות
אט אט, בתהומות השכחה העזובות.

מינימליסטי
לא אומר עוד מילה.
אתן דמעותיי
לימות הדממה
אתן חיוכיי
לשמי השמחה.

מינימליסטי
ולבסוף, ביכרת אחרת על פניי.
ועל אף שידעתי מה צופן העתיד,
אחרת או אחרות, בודדת או רבבות,
רעדה ידי קלות

בין המילים
דמעות שיבשו
חיוכים הפוכים,
צעקות ששקטו.

גורל
משהו ברוח יחסר
ובשמיים, ובים, ובעפר.

ארספואטיקה
יושבת לבד וכותבת שירים
בלב היצירה הרוקמת גידים
יוצרת ביתי, מצמיחה וגוזמת
מביטה בנפשי ועיניים עוצמת.

קינה
היה אדם
היה - ואיננו

בצאת ירח אט בינות העננים
בתוך קרני האור ברקע השחקים
הכוכבים מאזינים, הכוכבים מאזינים

הגיעו מים עד רגש,
גאות רחמים.
אדוות מתנגנות
שוטפות את דליקת הזעם

מצב
דעתי מסתחררת,
כמו קרוסלה של סוסים
בפרק שעשועים.

כמכשף אתה מעלה באוב
רגעים מתהום הנשייה.

אהבה
ואתה כבר לא אוהב,
מדחיקה עוד זיכרון.

תחושתי
לחיים יש לפעמים
טעם של תות בחורף קר.

עצב
הכחול היפה המרצד בעיניים
עוטף אותי, את כולי.
כה עדין, כה נוגה, היה באור שמש,
ועוד רגע אבדה נשמתי.

הרהור
וגם אם אולי
צלי לא יישאר אחריי
יישאר במקומו הד קולי
או מילה משיריי

שואה
דרושות זוג רגליים
של אישה כבת ארבעים
מבנה צר, בהונות קצרים

ביקורת
עד ליבת האדמה
שהופכת שחרה
התבל כולה טבועה
באפלת תעתעה.

ארספואטיקה
וילונות של משי שחור וזוהר
שזורים כוכבים, מכסים הבמה.

זיכרון אחר זיכרון
קול אחר קול
רגש אחר רגש
תמונות של אתמול.

מערבולות של מחשבות
מסתובבות, מסתובבות

כמו לוכד חלומותיי,
רשת פרפריי,
אתה בא אליי.

כמיהה
אומרים תמונה שווה אלף מילים
אך לפעמים גם אלף תמונות
לא שוות מילה
אחת.

ארספואטיקה
נטעתי אותו בערוגה הקטנה
בהתפצלות שבין מטע המחשבות
פרדס הפחדים
וחרישי ההבנה.

החיים הם נשף מסכות.
הפנים מחייכות,
העיניים בוכות.

הרהור
סוף הוא לא רק
התחלה חדשה.
הוא כאב ושמחה,
וחיוך ודמעה.

על קנבס גדול וחלק
הנוזל אט הופך למוצק.

בלדה
הצלילים עתה צליליה
שלהם היא - הם שלה
הם רוקדים לחילוליה
הם קדים בפקודתה
מוקירים את תנועותיה
היא כואבת - הם איתה

מחאה
אנשים כולאים אותי
בתוך קופסה
קטנה וצפופה
עם חוריי נשימה.

טבע
ובליל קיץ יוקד ולוהט
גם הכוכבים ידעו שרב
ירח ינטוף טל זוהר ושקט
ואגל יבליח מעל
מחכה לסתיו.

קצרצר
חום וצפיפות,
מחנק ובדידות

תחושתי
אחת, שתיים, שלוש
צעד, סיבוב, צעד
עקצוצים בתוך הראש
זעם, צער, רעד.

צעקה מנסה לפלח את השקט
היא לא צליחה, לא מצליחה
היא נחנקת.

אכזבה
הייתי לו רק.
לא הייתי דבר מלבד
חומר גלם או מטרה חלקית.
רגע אחד והקסם אבד,.

אתמול היה חור קטנטן בשמיים
ופתאום, הגשם נשפך.

בדידות
שריקה של בת קול קטנה
שיר מתנגן שלבסוף גווע.

זכרונות
שירים ישנים בראשי מתנגנים
מחזירים דעתי לעבר שנשכח

שואה
פסים מרקיבים של עץ
היו שם, נמשכים עד
אין קץ.

קינה
אומר שלום
לזוועות, לחיוכים,
עירום מתחת לרקיע.

אכזבה
הים מאזין ומחזיק בידיי
והכול כל כך קל לספר
כאבים שכאבתי, דמעות עד בלי די
הים רק מקשיב ושומר.

מינימליסטי
וכשיחרוש לעייפה חלקיק מתכת באחר -
גם זמירו של מלך סין
סופו להישבר

אם אזרוק אל הים
את כל השקרים
שמכרו בשווקים לי
בשקל תשעים

לפני יומיים, קרתה תקלה
והחיוך שלי נפל.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה




אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
"האם אני שומע
שלושה שקלים??
נו, שלושה
שקלים, האם אני
שומע??
שניים וחצי!!!
שניים וחצי פעם,
ראשונה, שניים
וחצי פעם שניה,
שניים וחצי פעם
שלישית- נמכר
לבחורה
באדום!!!"



גולדה, קונה את
נשמתה בחזרה,
לאחר שהוצעה
במכירה פומבית.


תרומה לבמה





יוצר מס' 78525. בבמה מאז 15/9/07 16:52

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשירה לירי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה