[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








She's a moonchild
Gathering the flowers in a garden.
Lovely moonchild
Drifting on the echoes of the hours.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סוריאליזם
When LIFE first said "hello", I cried.

זוגיות
"לאן שאתה רוצה", חייכתי.
"אולי פעם אחת את תחליטי לאן?"
שתקנו לכמה שניות, ואז הובלתי אותך יד ביד לעבר רחוב ששכן בו
בית נטוש. עלינו למעלה בשתיקה, אתה מחבק אותי מאחורה ואני מנסה
שלא ליפול על שובל השמלה.

געגוע
"אתה לא אבא שלי", אני צועקת עליו.
ויש שקט.
ואימא שלי יוצאת מהמטבח,
ומיכה, נראה פגוע.
אני מחבקת את שי חזק, ובוכה.
תקופה טובה.

געגוע
כשהיום נגמר ורציתי לגשת למכונית כדי לנסוע הביתה שמעתי לפתע
מנגינה מוכרת. יותר מדי מוכרת. מנגינה שהזכירה לי שיר אהוב שלא
שמעתי הרבה זמן.
וידעתי מי עומד מאחורי המנגינה הזאת. הכרתי את בעל הצלילים
המכשפים. פעם למדתי להכיר את הסגנון שלו, ובאותו היום, זה חזר

אהבה
לאחר מספר דקות התנתקנו זה מזו באי רצון והמשכנו להתהלך על
החוף, מדברים על נושאים ברומו של עולם ועל דברים פילוסופיים,
כשלפתע, מעל ראשנו נפל כוכב.

סוריאליזם
התקרבתי כדי לראות מה פשר הדבר, מנסה לראות מבעד לאור החזק.
וראיתי אותו.
הוא הניח את ידו על ליבו של אבי, וראיתי איך אבי משתתק, נרגע.
הבכי פסק, האור התחזק. הבחור חייך אליי חיוך רחב שהצלחתי לזהות
למרות הסנוור.
והדבר האחרון שאני זוכרת הוא צורות שהלכו והתערפל

אהבה
אני רואה אותנו מהלכים בשביל לא מוגדר אל אופק מעורפל, בו
התחושה דומה לזו שמרגישים שנייה לפני שנרדמים, ושנייה לפני
שמתעוררים.

פנטזיה
"כן, אך תראי, שם מעבר לאופק, הרוח נשאה את דמעותייך ופיזרה
אותן דרך הקשת, שם מעבר לאופק נמצאים האנשים שאוהבים אותך, את
רק צריכה להושיט את היד, לחצות את הקו בגבורה ולתת להם להכנס".


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
הייתי רוצה לגרום לך
להקיא מילים נושנות
של צער וכאב
שנתת לעצמך לשכוח

אתה כורך את זרועותיך סביב בית חזי
ומסתכל אליי עם עיניך הבורקות
ריסים ארוכים ומפותלים
עוגנים אבנים חומות

אהבה
אני צורחת באוזניך צעקה חרישית
ויודעת שאתה שומע:
אתה יודע

הרהור
אמרת לי פעם שתראה לי את השמיים
אמרתי לך שאני רואה אותם כל יום, ולחשת לי באוזן שאצלך זה
אחרת
ואני חושבת שלכמה רגעים, באמת האמנתי למילים השנונות והמגע
העדין של עור גופך
ואולי זה בגלל שידעת להשתיק אותי עם הנשיקות שלך

אהבה
הייתי יכולה להיות הכל בשבילך
זאתי שגורמת לליבך להאיץ ביום קפוא
כשענני ערפל מגיחים ומצמידים אותנו קרוב יותר זה אל זו

וידוי
העליתי מתהום הנשייה
את נשיקותיך
והן צבעו את גופי באדום

געגוע
כמה מוגנת אני כשאנחנו אחד
וכמה געגועים מגבירים תחושה של בדידות

אהבה
ברגעים השקטים
בהם המחשבות של טווח קצר
מוחלפות בזיכרונות של טווח ארוך
אני מדמיינת את ידך המסיטה שיערי לאחור

גורל
המחשת
כיצד אהבת אותי אפילו
כשהכתמתי את חולצתך

אהבה
וקטונתי מלספר על יופיה של עיר החיים
על חופיה הברצלוניים וחייה התוססים,
אך מספר הכוכבים שנצנצו מעל ים תיכון מזרחי ובוהק
לא התקרב למספר הפעמים ששמך עלה על שפתיי.
אתה השמש הנצחית בראש הקצת-לא-צלול שלי,

יחסים
אני מנשקת אותך בלי לגעת לך בשפתיים
הנה, ראה,
עינינו עצומות וחולמות על העבר

זכרונות
אני מוחקת זיכרונות,
מילים ישנות של אהבה ממכתבים שנכתבו בעפרון
מוחקת תמונות, מפנה חפצים מהארון;
חיוכים מבעד לפסטה, מנות פלצניות,

אהבה
ליטוף נוגע-לא-נוגע מרפרף דרכו אל שקע הצוואר עד למחשוף
ונשימה קטועה בהתמזגות השפתיים
מחפשת דרכה למלא את החסר שבתוכי
אנליטיות מול אובר-רגישות
התנגשות

אהבה
הגשם מתחזק כשאני צמודה אליך
אני מאוהבת בתחושה של סוריאליזם
מתחת לפרגולה חומה

עצב
צעקתי לך לשמים
"רד אלי! כבר אזלו כוחותי"
ונעניתי בשתיקה רועמת
בשעה שעל קברך נזלו דמעותיי

חלום
ילד הכוכבים שלי ישן
וחולם על תווים מרקדים על חמשה
הוא פורט -
שחור לבן, לבן שחור

אהבה
אתה,
זה ששמו אינו עולה על שפתיי
ומוסתר תחת ערימת קלפים
שבניתי בקפידה,

מינימליסטי
מתגעגעת להתרגשות התמידית, וללהט.

עצב
הגשם מדי פעם זועק לי אליו החוצה
ואני זורמת איתו אל מקורות מים
וטובעת

אהבה
ידיי מציירות את תווי פניך בחשיכה
שעה שלבי פורט מנגינות געגועים

געגוע
אני נמצאת אי שם, מעבר ימים והרים של עבר.
תסע לטיול של היסטוריה, שם הכל היה טוב,
וכשתמצא אותי, את אני האמיתית
אל תהסס לכתוב...

קובץ שירים
יצאתי לטיול בשדרות שפתיך
חוקרת את נפלאות העולם הזה שהוא אתה
והירח שצץ כאילו קראו לו
הבליט את איברי גופך החשוף שכה אהבתי.

יחסים
בקו האהבה שעל כף ידי
בדיוק בנקודה המתפצלת לשניים
תניח את שפתיך ותנשק קלות
מנסה לאחות את הפער הנוצר ביני לבינך

בדידות
הוא יעמיד אותך מול המראה ויאמר:
"כמה את יפה,
תראי, עינייך מחזירות אור
שפתייך מעוקלות לצורת לב קטנה "

נשימות הנרדמים,בשקט
מהדהדות במסדרון
לוחשות -
"לך לא מגיע לישון"

ייסורים
ואני זוכרת
כמה קר היה באותו הערב
איך התעוררתי למחרת עם
מחלת דמעות

אהבה
אני מוצאת את עצמי נסחפת לאידיליה
בה שפתיך מרפרפות על צווארי
צחוק של אלפי ילדים מתגלגל ממעמקי גופך
כשאתה מרגיש את תגובתי

אהבה
הקפת אותה בנשיקות,
וליטפת סביבה במגע רך ומרגיע.

כמיהה
כל קו בפניך הוא מפה
אותה ארצה לחקור
עד הגיעי לחוף מבטחים

עצב
ואתה הוא זה שנעלם מידיי כחול
מפוזר עם אבק פיות
אל תוך חלומם של ילדים ישנים

יחסים
וניסיתי
כפסנתרנית על פסנתר
ללטף את גופך
בנוקטורן של שופן

אהבה
סופרים את הכוכבים של חיינו
והם כאילו קורצים ואומרים
"הלילה שלכם, היו מאושרים"

הרהור
וכמה הייתי רוצה להיות
דמעת הגעגועים שזולגת מעיניך

מצב
ואני זוכרת ששיכרת אותי
בבושם אלכוהול

אכזבה
יורה את עצמי אל נקודה
שנשברת לרסיסים
ומגששת באפילה לשווא
אחריה
ומיליוני שברים.

וכשיהיה לי עצוב
אוכל להניחם על שפתיי

אהבה
אתה משוטט לי בראש
רק לרגע
ברפרוף
מטלטל זיכרון פה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הספד

יסורים
זה בדברים הקטנים.
האנליטיות שיכולה לשגע אותי, והאדישות שלעיתים בוקעת החוצה.
ומצד השני, החיוך ממיס אותי לשלולית קטנה ומבריקה.
והכל בך שונה, ואחר ואמיתי.
והכל... אתה.

היפרדות
יושבת ומוציאה הסתבכות חוטים תת עורית, נפשית החוצה, חוט אחר
חוט ומשילה ממני מילים כואבות שהצלחתי להכחיש.

הרהור
מחשבות של לילה

מכתב
אני כותבת לך שוב
כי קשה לי לחשוב שאתה לא פה להקשיב לי.

הוא ואני
שיר שפעם שרתי לך מתנגן ברדיו,
מעלה בי זכרונות על כמה אהבתי אותך.
איך שרתי לך עם כל לבי וקולי, בתקווה שתבין כמה אהבתי כלפייך
גדולה.

הרהור
הנה אחד והנה אחד והנה אחד", הצביע על נקודות החן שלי. ורק הוא
מנגב לי את הדמעות, ורק איתו אני מרשה לעצמי להתפרק. הוא זה
שתופס אותי ומאחה את השברים כשאני מתמוטטת.

אהבה
אני סינדרלה.
ראה, הנעליים שלי בידך והשעה כבר 12, אני צריכה לברוח.

כמיהה
ולפני השינה,
רק כמה רגעים,
ידיי יעברו בתוך שיערך
ואתה תסגור את האור


לרשימת יצירות המחזה החדשות
קומדיה
Fellow 1: I have never seen a cat who does not shiver when a
man approaches. Cats are like Jews in the holocaust. They
flee from men like the Jews fled from those God-Damn Nazis.
Those bastards!


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
מחזמר
מתוך המחזמר Wicked

פסקול

יצירה מפיינל פנטסי בפסנתר

פסקול


"My life
You electrify my life
Let's conspire to ignite
All the souls that would die just to feel alive"

אינסטרומנטלי


פסקול

ווקאלי


ביג בנד

בלדה


מחזמר

משחק
וריאציות על מנגינת הנושא של משחק המחשב "טרולים"

אינסטרומנטלי
יצירה שכתבתי לחמישה חלילים.

ניו-אייג'

בלדה


אקאפלה

יש אי שם, מישהו חושב עלייך

פסקול


אינסטרומנטלי


אינסטרומנטלי


לרשימת יצירות הסרט החדשות
הופעה מצולמת




אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
פרלאסור
פרלמותר
כבר זצ"ל






"קרוסורק" ביום
זיכרון ממלכתי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 17097. בבמה מאז 4/11/02 8:36

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשירה ליידי-וייס
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה