אתה, זה שרואה הכל, שמרגיש את הכאב העמוק ביותר והכמוס ביותר
של האדם שמולך, זוכר או יודע לראות את עצמך?
לפעמים אני מרגישה שאתה דואג לכולם, ומזניח את מי שאתה. כאילו
הדאגה לאחר משכיחה ממך את כאבך הפרטי, הקשה ביותר.
אם מישהו לא
סוגר את הדלת,
ואומרים לו:
"מה, נולדת
באוטובוס??" אז
זה אומר בהכרח
שאם מישהו לא
מכבה את האור אז
צריך להגיד לו:
"מה, נולדת
במקרר??!?"
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
