|
כמה מילים על עצמך:
כיתבו בגוף שלישי, בצורה
מכובדת (מתחכמת אם תרצו).
אל תציינו גיל, אלא שנת
לידה. תשתדלו שזה לא יראה
כמו עמוד בית באינטרנט,
אלא כמו הצד האחורי של
ספר.
...
אבל זה מעניין ת'תחת :(
אחרי זמן קצר היא הגיעה לחוף. מקום נטוש, בלי אף נפש חיה. כל
גופה רעד. זה הים. זה הגיהנום אותו שנאה כל כך, המקום שממנו
אמה לא חזרה.
|
"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו
וחושך על פני תהום..."
כך, כידוע הכל התחיל. נו, טוב, בערך התחיל.
מה שאף אחד לא יודע, הוא למה הכל התחיל דווקא ברגע זה. הרבה
אנשים ניסו למצוא לכך פתרון מחוכם, אך כנראה שה' ייאלץ לאכזב
אותם.
|
קרה לכם פעם שידעתם את התשובה ממש מבפנים אבל לא יכולתם לגלות
לאיש, בגלל שלא הייתה לכך הוכחה?
|
אני שוב במציאות שלי. ולאן נעלמו האווירה? החוכמה? טוב הלב?
הא! למי אכפת. העיקר ששבתי והתאחדתי עם הציניות הנפלאה שלי.
שכבתי איתה אחרי מספר ימים של התנזרות.
|
בראשי התחילו לרוץ תמונות, זכרונות. כמו תמיד, זכרונות הם יפים
יותר. העבר יפה יותר. ועוד הקשר שלי הופך ברגעים אלה ממש לנחלת
העבר.
|
זה מה שעשיתי ביום כיפור, בשעה שכל כך הרבה אנשים מתענים
ומתפללים לאלוהים שיבטל את החטאים שלהם.
|
לא משנה אם היא גבוהה או נמוכה, רזה או שמנה, שחרחורת או
ג'ינג'ית - אם היא מכוערת, היא תזכה לשמוע משמואל היפה הערה
מחמיאה על המראה שלה.
|
הייתי חוקקת את עצמי על אבן
כדי שיום אחד,
אני אוכל להביט לאחור
ולראות,
שהייתי.
|
מבוקר עד ערב טרוד במשרד,
אוכל עסקיות ודופק מהצד.
|
רוצה אני אקדח קטן,
לא מפחיד ולא מרשים.
בעזרתו אוכל להשיג לי
שקט מכמה אנשים.
|
היא הייתה היפה בנשים.
אז למה את איש זה לא הרשים?
כולם לה לעגו, היא נאלצה הכל להפנים,
אך בכיעורם הדוחה, משום מה, לא היו מבחינים.
|
אני לא חיה.
ולא מתה.
החיים שלי הם סרט,
קומדיה עצובה,
שמישהי אחרת אותו ביימה,
שמישהי אחרת אותו כתבה.
|
ולפעמים נדמה לי,
שאולי אני בכלל לא מתאימה
בגלל שאני קו עקום.
|
את -
עומדת בצד
רחוק מכולם,
דועכת בשקט,
מתבוססת בדם.
|
פססססססט הי...? שומעים אותי?
להגביר את הקול? אולי לצעוק? אולי להרים את החולצה ואז ישמעו?
|
יכולתי ללכת ברחוב כל הלילה,
ולצעוק כמה רע לי לתוך הדממה.
יכולתי לשתות את עצמי למוות,
בפאב נידח בו איש לא יכיר אותי.
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
תפסיק לחכך את
המה שמו שלך
כנגד הרגל
שלי!!
-לחמניה צלויה
לאיש עם הפנס
הגדול מאד בכיס. |
|
