| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 נולדה ב - 1984 בארץ רחוקה. כעת סטודנטית בתחילתהדרך המחפשת את מיקומה בעולם יפה אך אכזר זה.
 כששואלים "מה קורה?" תמיד עונה ש"הכל בסדר" (כמו
 מרבית האנשים). את התשובה האמיתית יודעים בדרך כלל
 הדפים הלבנים והעט האדום איתם נכתבים שירים, סיפורים
 ומכתבים. את חלקם בחרה להעלות מעל לבמה זו.
 
 
 
 | 
 מילותיי לא יכולות לךגם לא השתיקות
 
 | 
 | הבטן צועקתגם הראש מתחנן שאפסיק
 אבל הלב דוחף כי הוא פוחד
 פוחד פחד מוות שלא אספיק
 
 | 
 | נוסעת הביתה במכונית קטנהשומעת שירים עצובים
 כך כולם היו עושים במקומה
 כך למדנו לחיות ת'חיים.
 
 | 
 | נפתחת דלת לתוך הלילהבין הסורגים יש עצים ובתים של אחרים
 רוצה לרוץ ואין לה כוח
 את החלומות מעדיפה לשכוח
 
 | 
 | עוד קופסה שחורה טובעתבים של אנשים
 עוד קופסה שחורה בסלון מונחת
 שיהיו עוד ערוצים
 
 | 
 | מאחורי דלפק עומדומוזג חיים לאנשים שבורחים.
 זוג בפינה שם מסתודד
 ואותי מעניין מה הם אומרים.
 
 | 
 | חיכיתי לך נסיכה יפה שליאין לי צורך בכלום
 מלבד אהבתך
 
 | 
 | ציפור שחורה עפה בשמיםאנשים רודפים אחרי משהו עם להבות
 עם אקדחים במקום עיניים
 צמרמורות חדות חודרות
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | לדעתי כל הערביםצריכים להתנהג
 כמו אלי יצפאן,
 ואז אנחנו
 מסודרים!
 כי עם ערסים כבר
 למדו איך
 להסתדר!
 תן לו פריים
 טיים!
 והוא בטוח שאמא
 שלו מבולגריה
 והוא אוהב
 מוזיקה קלאסית!
 תתארו לכם כל
 ערבי במצב הזה
 ותראו שאני
 צודק!
 
 
 
 
 
 ק. מרכוס, גזען
 פאשיסטי, שונא
 פרנקים, גויים,
 וסלוגנים לא
 חתומים!
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |