|
ילידת 1979, פשוט אוהבת לכתוב ולשתף אותכם במחשבות
שלי...
ישבנו מול הים. כ"כ רציתי לגעת. אי אפשר. לא יכולה.
עורב שחור עבר מלמעלה והסתכל. הרוח קרירה ונעימה.
"למה את שותקת?" שאלת "ראינו אחת את השני יותר מידי".
"זה נכון. אבל אתה לא אוהב לדבר על זה."....
|
הלב הקטן רצה להרגיש. שנים המוח הכתיב לו הכל...
|
היו היה עצב אחד. הוא הלך ברחוב וכולם זיהו אותו.
הוא זיהה גם את עצמו בכולם.
אצל חלק, יכל לראות אותו בבהירות, בצלילות. אצל אחרים - הוא
הוסתר עמוק.
|
עמדתי בקצה המרפסת וחשבתי מה לעשות.
רוח חלשה ליטפה את פניי ומרחוק נשמע אמבולנס.
לרגע זה הזכיר לי שיש עוד אנשים בעולם. אבל לרגע....
|
זה אחד מהימים האלה,
שהשמיים אפורים-בהירים...
|
זאת העונה הזאת,
שעצי ההדר מתחילים לפרוח.
הריח הזה מזכיר לי
את סבא...
|
חלמתי חלום
היו שם פנים מוכרות, יער סבוך עם רגשות
|
ירד עוד מעט גשם
מהחלון רואים מעילים
|
כל הערב דיברנו
פער הדורות
כל הערב שרנו
בכמה קולות
|
אני צריכה ריפוי
שכמו הילר מישהו יעביר אנרגיות וירפא הכל
|
אני אתן לכם את הדברים השמחים
את העצובים אני אקבור שם עמוק...
|
סוף סוף קצת לבד.
מול הגלים הכל נכנס לפרופורציה
|
יושבת בצד
הווילון מכסה אותי,
כמעט...
|
האבו הזאת,
שליד הנחל.
אני אשב עליה
ואחשוב על האור הרחוק..
|
יושבת על המרפסת.
הטיפות החלו ליפול.
הן מתערבבות עם היין,
יכבו את הסיגריה...
|
נשארו איתי כל מיני דברים:
מאחד לקחתי מוזיקה,
מהשני את הריח.
|
להקשיב לשיר
להיות עצובה, שמחה, מהורהרת -
הכל עם השיר
|
תשרפו אותי,
תשימו אותי על המוקד, באמצע
ותדליקו את האש.
|
יום אחד אני אגיע למקום מלא פרחים.
|
זה היה מפתיע,
לאבד אותך ככה.
|
כולנו שבירים כל כך,
מחפשים את הנחמה והחיזוק.
|
אוויר של סתיו
החגים בפתח
דופקים ברקע סוכה חדשה
|
אתה מתרחק ממני
ואני עוד רוצה לשאול אותך
למה
|
מנסה להתחמק
לברוח מהגורל
שהביא אותך שוב מולי
שום משמעות לזמן שעבר.
|
פתאום ראיתי פרפר קטן,
הוא הביט בי, כך נדמה...
|
זאת שוב אני,
כותבת עוד שיר,
חולמת עוד חלום
|
מתגעגעת לחורף
שהגשם יבוא וינקה הכל
|
אדם אחד חשב שהוא "טוב".
שאם יציית לחוקים, יישמע לכללים,
יעזבו אותו בשקט והכל יתנהל בנעימים...
|
|
|
אנחנו נשטלת על
העולם!
הדיסלקטים
המגלומנים. |
|
